שרבוט אביבי

אל בינות הדפנים, אל רווחי אריחים

קמה באה אדוות רוח פותה

אל ביני וילונות בעד צהר פתוח

עת ערב ללון אך נטה

שובבה כתינוקת ביני ממטרות

צהלה בין סלון לקיטון

שועטת, הופכת, גועשת, פולשת

ועושה לי שמות בעיתון

אז מקטרת הונחה

וספה נאנחה

עת אצתי אל זה החלון

והרוח מנגד

לפתע נפחדת

זעקה, "אללי, חידלון!"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 17 במאי 2010 at 4:01

    צופי!
    אני רואה שעבדת יפה אחרי שהלכתי. קצת צחקתי, קצת התרגשתי. יהיה פה שמח, אני רואה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: