תחזיות

 בדרך לפיצוציה, עומדות שתי נשים ומנסות לעצור אותי בהיסטריה. אני מאט ורואה ששתיהן מנופחות לגמרי: פנסים, שפתיים מדממות, שיניים שבורות. עצרתי. לבית חולים או למשטרה? רק קח אותנו מכאן לפני שמוצאים אותנו, אחת מתחננת. יאללה, עלו.

 ההן עולות, מתנשמות, ושואלות אם הן יכולות לבוא להתחבא אצלי כמה שעות. בטח בטח, רק מה הסיפור שלכן?

 – אנחנו תחזיות.

–  מ'זתומרת?

– מכיר שטבע מכה את התחזיות?

– בטח מכיר.

– אז כל פעם שטבע מכה את התחזיות, או מיקרוסופט או בפלות נעמן או אסם? אז זה אנחנו.

חרבנא, אני אומר להן במדרגות. איך נהייתן תחזיות? נשמע חרא של ג'וב.

אני, היא אומרת לי, קוראים לי ממפיס בלחסן. הייתי רקדנית כמה שנים ונשבר לי מהשעות, ואז חבר שלי הציע לי את העבודה הזו. אמר שיש קביעות ופנסיה, אז לקחתי.

ואת? אני שואל את השנייה. "ילקוטה כנען. הייתי מורה לריתמיקה בנווה דקלים, אבל העסק נפל כי כל האמהות שלחו את הילדים שלהן לקרב מגע. אחרי הגירוש מצאתי את העבודה הזו".

ותגידו, אני שואל אותן, אז אתן כל הזמן מחכות שכל החברות האלה לא יעמדו בתחזיות כדי לא לחטוף? איזה, אומרת לי ילקוטה. כשהם לא עומדים בתחזיות הם חוזרים מהפרס קונפרנס כל כך עצבניים, שאנחנו חוטפות עוד יותר.

כמו שהיא גומרת לדבר מישהו דופק בטירוף בדלת, כמו משטרה בסרט. ההן מתכווצות, אבל אין לאן לברוח. אני פותח ובחוץ עומדים תשובה ונוחי דנקנר עם הרנטגן ועפרה שטראוס בבגדי עור ואליעזר פישמן וגליה מאור. ומאחורה עומדת שרי אריסון אוכלת גזר ועושה נשימות, וכל הזמן נחנקת ומשפריצה גזר מהאף.

 תשובה מדבר ישר אל התחזיות. "יאללה. חיותה, אריזונה, קדימה. ברשות ניירות ערך כבר שואלים שאלות". וכמו שהוא מדבר אני רואה שיש לו לום ביד, ושנוחי לובש כפפות ניטים.

– הן לא באות אתכם, מטורפים.

נוחי מסתכל לי עמוק בעיניים ומסביר לי. "אתה לא מבין. אנחנו צריכים אותן. אם הן לא באות אנחנו צריכים להוציא דיווח מיידי שהדוחות מתאחרים, ויהיה בלגן שלם במשק. הבורסה תיפול, יתומים ואלמנות יאבדו הכל". בינתיים אני מרגיש שהרנטגן מהצד מטגן לי את הביצים.

אני נושם עמוק ואומר לו: תשמע, אתם לא נורמלים. עומד לי פה כל האלפיון העליון בכניסה ודורך לי על הפטוניות, ורוצה לפוצץ שתי מסכנות, ועוד בתואנה של הגנה על הציבור. על מי אתה חושב שאתה עובד?

בינתיים ממפיס באה לדלת ואומרת שהיא מוכנה לחזור, אבל בתנאי שמעלים לה את המשכורת. בסדר, תשובה אומר לה. "ואני רוצה גם ביטוח משלים. ומכבי טבעי". אתה רואה, נוחי אומר לתשובה, אתה נותן להן אצבע והן חונקות אותך. ואריזונה, אני מזכיר לך, שאם את לא תחטפי אני וההנהלה לא נוכל לתרום את המשכורת שלנו לעניים בטבריה. "מעלות", הרנטגן לוחש לו. "העניים במעלות". כן, אלה, אומר נוחי ומסתכל בשעון.

באותו רגע אני שומע חריקה למטה ודלת של אוטו נפתחת ונטרקת. אחרי 20 שניות עופר עיני בדלת, קורא להן. יאללה בנות, ככה לא עושים סכסוך עבודה. תבואו, נשב, נדבר. לא יודע אם אני יכול לעזור לכם אבל החברה במקורות רוצים עשרה אחוז תוספת לשכר והופעה של שלמה ארצי בהנחה לוועד. תבואו, נמנף אתכן. זו עבודת קודש בנות, למען העובדים.

אני באה, ממפיס אומרת. אבל אני לא מוותרת על טיפולים אצל אורן זריף. נוחי כמעט מוריד לה פלסק מהעצבים אבל תשובה אומר לו להירגע, ושהוא יסדר. ילקוטה בינתיים באה גם כן ומבקשת שיסדרו לה את הנזילה בקרווילה, אם אפשר. נראה, אומרת לה שרי, אולי נצליח לסדר. אבל את הבעיות שלך אחותי את חייבת לפתור בעצמך. תתחילי מבפנים. בסדר, אבל התפוצץ לי הטחול, אומרת לה ילקוטה. גזר, אחותי. ותפסיקי לעשן. זה יהרוג אותך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: