התערבות אלוהית

אמרו לי לצאת לפני הפקקים, אז קמתי בארבע ואחרי 20 דקות כבר הייתי בדרך לתל אביב. סביר להניח שיש איזה ארומה פתוח 24 שעות ביממה, ולי יישארו כולה ארבע שעות עד הפגישה, שזה זמן מופלא לסגור פערים עם הספר שלי. 

כמו שאני עולה על כביש מס' 1 אני מגלה שהטויוטה נוסעת 150 קמ"ש. יותר מדי, אפילו בשביל רבע לחמש בבוקר. אני בולם.. ונאדה, כלום. אין ברקסים. 

 

שמרתי על קור רוח, בכל זאת, אני נוהג כבר הרבה זמן ויודע איך להתמודד עם סיבוכים. הרמתי לאט לאט את האנברקס (כן! אנברקס. ואל תגידו לי שקוראים לו אחרת, כי זה לא היה רלוונטי באותו רגע) והבן זונה נשאר לי בידיים. תנו רבנן: חרבנא רבתי.

אני מנסה לקחת את היציאה לפתח תקוה, כי מי יתנגש בי בפתח תקוה, ומגלה שההגה נעול. הבנתי שלא נשאר לי הרבה זמן ושהאוטו ממילא יילך יחד אתי, אז הוצאתי סיגריה, וגיליתי שמישהו הרים לי את הלייטר.

באנחה, הסתכלתי קדימה וראיתי כביש ישר למדי, ריק לגמרי, אני כבר בקושי ב-110 קמ"ש, והמצב דווקא מסתדר לאטו. חשבתי שעם קצת מזל עוד יישאר משהו מהאוטו והילדים גם לא יתעצבנו שעישנתי, אז בכלל הכל מסתדר, אבל אני לא מספיק לסיים את המחשבה ורואה משאית – כן כן, נגד התנועה – במרחק 150 מטר. הורדתי טיפה ת'מושב והתכוננתי למות נינוח, כשאלוהים החליט לעצור לי את הסיפור.

תגיד, הוא אומר לי, למה אתה כזה פטאליסט? הרי הרשות נתונה, ואתה כותב טרגדיה יוונית בשלוש פסקאות. מה אתה לא יהודי?

למה אתה אומר שאני לא יהודי, אני אומר לו, אתה הרי יודע איזה רגשי אשמה יש לי כל פעם שאני אוכל בייקון.

– "כן, בגלל השומן".

– טוב טוב, אבל הנשמה שלי יהודית לגמרי. הנה, אני רחום וחנון ואוהב את הגר ואת היתום. ואלמנות. אני מאוד מאוד אוהב אלמנות המפקד.

– אז למה אתה כותב טקסטים עם השפעות יווניות? אני אדוני אלוהיך.

חשבתי רגע לפני שעניתי. בכל זאת, הוא בדרך כלל לא יוצא בכאלה הצהרות: זוכר אתמול בצהריים?

– זוכר

– אז אתמול אני הולך להכין אורז לארוחת צהריים. פותח את הקופסא הסגורה הרמטית של האורז ומוצא שם פרפרים, שזה תולעים שיצאו לפנסיה. אני זורק את האורז לזבל וקולט חור בשקית, שממנו מטפטף מיץ של זבל. עם אורז. אני מפסיק לשפוך את האורז, לוקח שקית חדשה, שופך אליה את שארית האורז, ומהחור בתחתית שלה נשפך לי חצי קילו אורז על הרצפה. אחרי שניקיתי, פתחתי שקית אורז חדשה. חצי קילו הלך בפתיחה ועוד רבע קילו נשפך כשניסיתי למלא כוס. הבאתי מטאטא, וגיליתי שהוא רטוב. החלפתי אותו בסמרטוט רצפה, וזה התברר כיותר מסריח מהזבל. וכן הלאה, אתה מבין את הרצף? כמו די דיינו, רק הפוך.

מבין, מבין. אני שונא את השיר הזה.

בקיצור, אמרתי לו, הבנתי שאתה כבר לא בעניינים. והנה, עכשיו אתה מחליט להתערב כשיש לי פול טריילר 30 סנטים מהווישרים. גם אתה היית פטאליסט אם כל זה היה קורה לך.

– הייתי עסוק.

– מה עסוק מה? אתה מבלבל את המוח. אתה לא רלוונטי. אתה לא עושה כלום כבר 3000 שנה ואחר כך בא בטענות. אתה בעצם כמו אמא שלי, אבל עם מבטא פולני.

ההוא התעצבן: אל תלכלך! "אני מלכלך? אתה מלכלך. אם אתה אלוהים רלוונטי אז תסביר את איווט ליברמן. תסביר את השואה. תסביר את מיכל אמדורסקי".

– מיכל אמדורסקי זה באמת פשלה, אבל אני עסוק. הנה, תראה למשל בזמן האחרון אני דואג שלכוסיות לא יהיה חוש הומור. אדוני אלוהיך או לא אדוני אלוהיך?

נאלצתי להסכים עם הטיעון האחרון, גם אם הוא לא היה שלם. "בסדר. אני שלך לנצח רק אל תבלבל לי את המוח עם מצוות ואל תסתכל לי בצלחת. רק שהלנצח שלי אוטוטו אוזל. הרי כמו שאנחנו סוגרים את השיחה אתה מתקשר למכבי אש כדי שיגרדו אותי מהשמשה של הפול טריילר.

אין בעיה, הוא אומר לי, אני מוציא אותך מזה, רק תעשה טובה קטנה ותסביר לי קודם משהו.

מה?

איך אתה מעשן באוטו ומסתכל אחר כך על עצמך במראה, יה זבל?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מירי פליישר  On 4 ביוני 2010 at 20:34

    מעולה!

  • ELDAD MISCHARI  On 24 בנובמבר 2011 at 9:29

    מפוסט לפוסט אתה יותר ויותר מזכיר לי את ואן גוך. כן אני יודע – ההוא היה צייר ואתה כותב. אבל בכל זאת. ושלא תחשוב על היופי. ההוא בפרוטרט עצמי בלי האוזן יש לו יותר שערות על הראש מאשר לך, וגם יותר שערות על הפנים.
    וגם לא כל כך ענין הגאונות. אומרים על ואן גוך שהיה גאון – אבל זה התחילו להגיד אני חושב הרבה אחרי שמת. אני מקווה שאצלך יגידו לפני שתמות – אבל רק קצת, שתזכה לקצת נחת מעצמך.
    ויש עוד ענין אחד (שקשור לענין האוזן) שבו הוא מפורסם. אבל אני לא אגיד את זה כאן כי יש 300,000 שקל וכל זה…
    ולמרות הכל ואף על פי כן – אני אוהב אותך.
    לא מצליח להרדם בלי לקרוא איזה פוסט שלך. מהסוג שלמעלה – לא מהרציניים המעצבנים בכוונה.
    אחר כך אני נרדם עם חיוך, מה שלא עושה לי ספירת כבשים.

    • tsoof  On 24 בנובמבר 2011 at 10:06

      תודה רבה אלדד. זה נעים לשמוע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: