תמלוג

כרגע דפק לי בדלת תמלוג. כן כן, תמלוג, מסטטוס בפייסבוק שמישהו העתיק. ולא תגידו איזה סטטוס מונומנטלי. חרא של סטטוס. כולל ריח וארומה. בקיצור, בא לכאן התמלוג ואמר שהוא שלי וביקש הנחה בארנונה, כאילו אני איזה מחלקת בינוי בעירייה.

נתתי לו להיכנס למרות שהבית מלא, ומצאתי לו מקום בתוך מגירת צעצועים של הילדים. בין מר תפוח אדמה בלי אוזניים ושיניים לפליימוביל של קרנף סיבירי יוצא מבדיקת גסטרו. ההוא אמר תודה ותיכף התחיל להתלונן:

למה קרנף ולמה אתה לא מקלף את המר תפוח אדמה, הוא מסריח אחרי יומיים, ולמה כל כך צפוף פה, ואפשר אולי מגירה ירוקה, ולמה אין לך נוף לים וכמה כיווני אוויר יש פה וצריך לשפץ את השירותים והשכנים נורא רועשים.

הסברתי לו בעדינות שהוא תמלוג. לא דייר משנה ולא רוכש בכיר ולא מתווך. ושהסיבה היחידה שאני נותן לו להיכנס זה שהוא עושה לי נעים באגו. ושאם הוא מעצבן אותי אני שם אותו בוויטרינה של הגמדים, שמה יזיינו לו את המוח עד שהוא ידמם מהאוזניים, ושזה שאני נראה אשכנזי לא אומר שכל תמלוג יכול לזיין אותי כאילו זה איזה מוסך פה.

בסדר, הוא אומר לי. תביא לי את ההנהלה.

אני ההנהלה, יה תמלוג מטומטם.

אוקיי, אבל אני לא רואה עלייך שכר של 300 אלף שקל בחודש, זה אומר שאתה גג הנהלה זוטרה. אני רוצה את המנכ"ל.

וככה הוא המשיך עד שאנה ומיה נכנסו. נתתי לו אותן והן צבעו אותו בגואש והדביקו עליו נצנצים, והוא נהיה מן סוג של קובי פרץ, והתחיל ליילל שהוא נגד כל הטרנד המזרחי וההתמסחרות של ערוצי הרדיו והוא בסך הכל התמלוג שלי ואני צריך להיות גאה בו והתחנן לאיזה גאולה.

באמת נהיה לי כאב ראש, אז הלכתי לגרוס אותו, ואז נזכרתי שאין לי מגרסה, אבל ההוא צרח בפאניקה שאני צריך לזכור שהוא כאן בגללי, ושזה מחיר התהילה ושאני צריך ללמוד להתמודד עם ההצלחה שלי ושיש לי ריח של סביח.

בסוף נשברתי ושמתי אותו בתוך קופה של דן חסכן. אמר משהו על בעיית תאורה ועל שאין ממ"ד, אבל לא הגזים. אולי הבין שפה לא צוחקים אתך אפילו אם אתה תמלוג, והתחיל לשיר משהו של שלמה ארצי. חזרתי לילדים וחשבתי שנורא כיף ככה, פעם ראשונה, לקבל הכרה תמלוגית שכזו אבל מוטב שאיערך להמשך, אז הלכתי להתקשר לאקו"ם לראות אם יש להם במקרה מבצע על כפתורי ווליום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • המחסנאית  On 22 ביולי 2010 at 22:50

    הכל הזוי או שמשהו קרה באמת?

    בין אם כך ובין אם אחרת – התבלבתי וגם צחקתי.

  • tsoof  On 23 ביולי 2010 at 9:32

    הדלת שלי ידועה כאבן שואבת לגמדים. מדור סיפורי האיטריות שלי מפרט את רוב קורותי איתם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: