הגבר הראשון שלי

ליחצ"נים מצליחים יש קצת כסף פנוי ומעט מאוד פנאי. והוא, מכל האנשים, דווקא היה יחצ"ן מוצלח למדי. לא שהיו לו את המרכיבים החשובים לביזנס הזה, עור עבה זה מישהו אחר לגמרי, אבל השילוב של אינטליגנציה ואשת מכירות יפהפיה עשה את העבודה. אז הכסף היה בנמצא והזמן לא. חוג הבייבי-סילון.

כשכבר נמצאה לו שעה פנויה, הוא בדרך כלל חזר עם איזו שקית מהקניון, אבל בזמן האחרון התנחלה לו בבטן איזו ריקנות חדשה. איזו ערגה שכסף ושקית מהקניון לא יכולים למלא. אומרים שכסף לא קונה אושר, אבל מוטב שיהיה קצת כדי לבדוק את התיאוריה. ועכשיו, כשהיה לו, הוא נטה להסכים.

מי שכן עשה מעט כדי למלא את החלל ההוא היה דווקא פול סיימון. ובעיקר שורות כמו "לאבד אהבה זה כמו חלון בלבך; כולם רואים שאתה מתפרק; כולם שומעים את הרוח נושבת". שורות של חלומות אבודים שמות אותך במקומך, וגם מזכירות לך שאתה לא לבד בתוך ההצלחה החלולה הזו.

אז הוא עלה לקומה השנייה בקניון רמת אביב, אחרי פגישה ולפני חזרה למשרד, כדי שיהיה לו באוטו פול סיימון בהופעה. אבל, כאמור, כסף לא חסר, וכך הושלכו להם לתוך השקית ההיא גם Cream, כי קלפטון זה נעים, וג'וני מיטשל, כי האח הקטן והחכם אמר, וגם שלום, כי כבר הרבה זמן חסר לו שלום באוטו וגם חוה, כי חוה תמיד חסרה. והוא, עובר ועורם, תהה לאן הלכה תאוות המוזיקה של גיל 15 ו-20 והאם היא אי פעם תחזור.

בנעוריו ישב אצל חבר עם הנערה שבשבילה יקעקע את כתפו, אבל ברגע ששמע את הצלילים הראשונים של "הוריקן" של דילן שכח שהיא שם. מוזיקה היתה בולעת אותו שלם ולא משאירה שאריות אפילו לרומנטיקה. כשהיה חוזר מהצבא היה לו טקס קבוע: הוא היה מפעיל את נגן התקליטורים, שומע שיר אחד של קייט בוש, עוד אחד של דייויד בואי, ורק אחר כך היה מתפנה להגיד שלום למשפחה. אבל ברבות השנים התאווה הזו היתה כלא היתה.

בפנייה אל הקופה נתקל בתחת של ספרינגסטין, בתקליט ההוא שכולם מכירים. וכן, גם הוא אהב את זה כשהיה בן 13, כמו כולם, אבל מעולם לא טרח לשמוע דבר מעבר לנולד בארה"ב. נזכר בחיוך שאבא אמר ש-Born to Run ונברסקה היו אלבומי מופת – חיוך כי אבא לא הבין כלום במוזיקה – חטף גם את שני אלה לזכר הזקן ומיהר לקופה. ותודה לאל על הכסף הפנוי הזה, כי זול זה כבר לא יהיה.

בחניה החליט להתחיל דווקא מ-Born to Run. ננסה משהו שאני לא מכיר, חשב. אולי יהיה כמו פעם.

הצליל הראשון היה של מפוחית. לא מייללת. מלטפת כמו רוח קלה של ערב פרברי חמים ולח. ופתאום, בגיל 33, עם אשה ובן ותינוקת ודמעה שהנה הנה גולשת, ועם הפסנתר שמצטרף לפני יתר הכלים, הוא מצא את עצמו מאוהב. אהבה מהאקורד הראשון. אהבה שהיא אגרוף בבטן ומסך לעיניים וצמרמורת בעורף וזיעה קרה בצוואר. ועוד לפני שנגמר הבית הראשון הוא ידע שמעולם לא אהב ככה שיר.

את הדרך לפרבר הוא עשה עם השיר האחד הזה, Thunder Road. שיר שהוא אופנועים ומכוניות וסרט וחלומות נעורים מנותצים וסיכוי אחד אחרון לאהבה. וכשסוף סוף הצליח להגיע לסולו סקסופון בסופו של השיר הזה, גילה שלמרות שזה מושלם – זה משתפר.

שנים אחר כך, כשהתינוקת תגדל טיפה ותחגוג יומולדת ותתבקש להביא שיר למסיבת יום ההולדת שלה בגן, היא תוותר על הילדה הכי יפה בגן ואבא חזר מאילת וחוה אלברשטיין לילדים ויובל המבולבל ותיקח אתה דווקא את השיר הזה. והגננות יביטו בו, קרועות עיניים, מה יש לה לילדה המוזרה הזו שרוצה את ברוס ספרינגסטין ליומולדת ארבע?

אבל עוד קודם, בשבועות ובחודשים שאחרי ההתאהבות, הבית והאוטו יתמלאו בתקליטים של ספרינגסטין ובהופעות מצולמות. וכל מי שיעבור בבית יחשוב שהוא קצת קוקו, אבל אחרי שיראה את ה-DVD שמתנגן בלופ במקום קלטות הילדים, יחשוב שאולי יש משהו בספרינגסטין הזה, שסובב ליחצ"ן את הראש כאילו הוא ילדה בת 15 בסבנטיז. ואפילו האשה והילד, שמצטנפים בפינה כל פעם שמגבירים את הווליום, ייתפסו לפעמים מהמהמים איזה לחן או אפילו מכירים שורה או בית בעל פה. ברירה הרי לא תהיה להם.

ובדצמבר 2007, בגיחה קצרה קצרה ללונדון, הוא ישב לבד ביחד עם עוד 20 אלף איש ב-O2 Arena, וחיכה לברוס ספרינגסטין וללהקה שיעלו, ולמרות שהיתה זו לו הפעם הראשונה, הוא כבר היה חלק מעדת המאמינים. כי אצל ברוס אתה לא מעריץ. רק מאמין. משלוש השעות שאחר כך הוא זוכר בעיקר בכי והרבה הרבה טישו ואת ההבנה הברורה והמוחלטת שיש רגעים בחיים שדבר לא ישווה להם ושלא יחזרו לעולם – ועכשיו זה אחד כזה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 29 ביולי 2010 at 7:30

    אני בכלל לא שומעת ספרינגסטין ובכל זאת הבנתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: