חלום הילדים המגורשים

היה לי חלום נורא הלילה: פתחו לנו ליד הבית גן מלא ילדים מעצבנים: קירגיזים, אזארים ואוזבקים בעיקר, אבל גם כמה מוולטה עילית ושוף החנהב. הכולרות שרו כל הלילה "מה לי ומי לי עוד כנען" ורקדו הורה האחזות וצעקו ליברמן לשלטון ועשו על האש ליד הדלת שלנו ואשתי כל הזמן אומרת לי שאלה הילדים של כולנו.

מה של כולנו מה, אני אומר לה. שלנו בלונדינים ויודעים את המילים של דויטשלנד אובר אלס. נכון, היא אומרת לי, אבל אם לא נגדל את אלה מי יוריד לנו את הזבל? מי ימכור לנו בסופר? תראה פה את סרגיי הקטן, איך מכוער. בלעדיו לא יהיו לנו מאבטחים בעוד 20 שנה.

בסדר, אם צריך אז צריך, אני אומר לה. באמת עכשיו שמוסטפה לא יבוא לנקות לנו בתל אביב אנחנו צריכים איזה קירגיזי קטן עם ידיים טובות ובלי דרישות סוציאליות. אבל אי אפשר לגדל אותם במחסן או משהו?

השתגעת? היא אומרת לי. הם ישרטו לנו את האופניים.

רגע, אני אומר לה, אז מה עושים? ובינתיים מאחורה דופקים לי בדרבוקות ציוניות ילדים בצבע מוקה וצהבת ואדמת וחום ירקרק ורוקדים הורה ממטרה, ובאלוהים אני שונא את הורה ממטרה. ואני בא להוריד פלאסק לאיזה אחד שמתקרב, אבל רואה עליו סטיקר של גולני. ואני נחלאי, אז מזמן כבר למדתי להיזהר מגולנצ'יקים.

וככה כל הלילה וכל היום ופאקינג מעל פסגת הר הצופים וארץ ישראל יפה ואני מצפת וחליל רועים ירון גולשים עדרי הצאן וריח של אוכל כורדי. בסוף הגענו לפשרה.

החלטנו להשאיר שני שליש בחדר זבל, לתפארת מדינת ישראל. את השליש שהיו שחורים מדי שלחנו לפתח תקוה, להפגין נגד הגזענות במערכת החינוך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: