גמד נגטיבי

פתחתי את הדלת וכוס אם אמק, כאילו לא עברתי דירה ולקחתי את הפקלאות והמשפחה והאספירציות מהתחת והרקטום המכווץ והכוונות הרעות וכל זה, כאילו כלום, עומד לי בדלת גמד, ואומר לי במבטא יקה: תגיד לי אדוני, איך אתה לא מתבייש?

למה שאני אתבייש, אמרתי לו, מה אני גמד? יש לי אחלה מטראז', אישה כוסית שגם מביאה אחלה כסף, ילדים יפהפיים, דירה מקסימה וחיים בסדר בסך הכל. קצת צהוב בשן מקדימה, אבל כבר פגשתי רופא רוסי עם לום מרונית רפאל, והוא הבטיח שיהיה בסדר. תתבייש אתה, יה גמד קקמייקו.

תתבייש, הוא אומר לי. גם כן אתה עם הבדיחות האידיוטיות שלך. ערה? יושנת? מתעוררת? גומרת? עפה? כאפה? חלאס. הבנו. לא מצחיק. לא ערה. נסעה! לא תבוא יותר. לך סמס למישהו אחר, יה ממחזר בשקל. אתה לא רלוונטי, אתה כמו מיצובושי לאנסר 92 עם סאנרוף, עבר זמנך. וגם כן יש לך שחורים באוזן.

טוב מה אתה רוצה, אמרתי לו. זה פה הדירה שלי. כלומר, לא שלי, אבל שכרתי לארבע שנים. לא טוב לך אל תבוא. ולמה גם אתה והחברים שלך כאלה נגטיביים כל הזמן. מה לא תרמתי לקו לחיים, לתנו לחיות לחיות, לגג לילד המפגר, לקובי שטח? בחייאת, תנו קצת אוויר, לא טוב לכם – אל תבואו.

יה בן זונה, אומר לי הגמד, אתה תופס לנו מקום בפיד. אתה והדנה קמה למה נמה שבי לי על הרמה שלך. חלאס! חלאס עם הקרשים האלה. תביא כבר איזה טקסט ציוני. אין לך איזה בדיחה על סדאת? על אסאד? על בצלם? על אברום בורג? דחילאק, הבן אדם קורא לעצמו אברום, לא תוריד איזה הנחתה?

אברום זה מאוד שורשי. מה רע לך אברום? וגם כן תעזוב אותך מהבדיחות ערה, אני אומר לו. לא ערה. יושנת. בקומה. סיקס פיט אנדר. יושנת כאילו היא לילי שרון. בולדוזר לא יעיר אותה. חכה, אני אגרד לך איזה וואן ליינר בן בן זונה שיורד על טאווילים, אל תזוז!

שתק הגמד, הסתכל עלי עם הפרצוף הגדול שלו והגוף הקטן. טופף ככה בסבלנות עם הכף רגל 47 שלו, ונאדה, לא יצא כלום. אף בדיחה אחת לא יצאה לי. אפילו על שמעון אמסלם לא הצלחתי לחשוב.

אתה רואה, הוא אומר לי בסוף, אתה מנ-מניאק אנטישם נגטיבי. סמולני בשקל, סכין בגב האומה, מזלג בישבננו, ישן כפיות מתרומם. תתבייש, אנשים נהרגים בשבילך ואתה ממשיך לחלק את ירושלים כאילו אין מחר וכאילו אנחנו בעדות המזרח לא נפלנו בתל פאחר כמו זבובים בחמסין. תתבייש, הוא אומר לי. במבטא יקה.

טוב טוב, אמרתי לו. הנה בדיחה שכבר שלושים שנה אני עובד עליה, רק בשבילך: בלי דנה, ובלי ערה ובלי יושנת ובלי שרה נתניהו ובלי אלי ישי ובלי דני אילון. בדיחה ציונית שעוברת אפילו את מערכת יתד נאמן. אתה שומע? אני שואל.

שומע.

קיצר אחי, אני אומר לו, אחוכ עובר דירה ומגיע לכיתה חדשה בעומר. כיתה ד'. גם אני הייתי אז גמד. בקושי מטר שמונים. המורה מקריאה שמות, לילד אחד קוראים קובי ויטמן ולילד אחד קוראים זהר שטראוס. אחוכ, שהיה אז ככה, נמוך, ישר שאל אם אבי סנוקרסט חולה היום או שטנא נגה נכנסה להריון. אף אחד לא צחק.

"באמת לא מצחיק", אומר לי הבן זונה.

אה, וואלה, אמרתי לו. טוב ניסיתי. תגיד אחי, יש לך חברה?

בטח יש לי, אומר לי הגמד, מתנפח ככה לשמונים וחמישה סנטים.

ואיך היא?

היא בונבון קומפקט. בר רפאלי של ליליפוט. גילה גמליאל של גמדיסטן.

סמס, אחי, סמס לה, אני אומר לו. תגיד לה צופי שואל אם היא ערה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל  On 19 באוגוסט 2010 at 21:03

    1. צחקתי (גם מהבדיחה)
    2. העפת אותי אחורה עם הסנוקרסט
    3. למה אין פה כפתור לייק?
    4. ער?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: