אלפחורס ומוש בן ארי בסשן רוחני

מכירים שאחרי שאתם עושים ספונג'ה יש בסוף ערימה של ג'יפה ושערות שצריך להרים ולשים בפח? קיצר, אתמול אני בא לזרוק את ערימת הג'יפה הקטנה הזו, ופתאום אני שומע את הג'יפה צועקת עלי. אני מסתכל מקרוב, אתם לא מאמינים: מוש בן ארי!

אני, ככה, מסתכל מקרוב, וזה באמת מוש. גמד, אבל מוש. מלא שערות ודבלולים ופלולות ונזלת בבפנים של האף, אבל מוש. ולא סתם. ההוא גם שר לי שמה מלמטה: "ומה נהיה יה יה".

נורא התרגשתי. אתם יודעים, בכל זאת, מוש בן ארי. טינופת, אבל סלב. ישר התחלתי לשיר לו "יחד לב אל לב" וכאלה שירים של מוארים ושעירים, ואחרי זה שאלתי אותו מה הוא עושה בתוך הערימה של הג'יפה של הספונג'ה שלי.

ההוא אומר לי "שום דבר מיוחד אח שלו. יצאתי אתמול בערב לטיול נחלים באזור המרכז מבלי דעת מדוע ולמה, ומאז אני זורם. אתה הבן אדם הראשון שאני פוגש. היית בהודו אחי"? ואני, בחיים שלי לא הייתי בהודו.

"לא הייתי בהודו אבל היום נראה לי שסוף סוף אני מריח גנגס", אמרתי לו. מוש אמר שכן, באמת טיפה מסריח, "אבל הסוד זה לזרום אחי. כי תראה בגנגס זה מעפר באת ולעפר תשוב. שמה אתה הולך לישון בלילה עם עוד 18 מיליון איש, ככה, משפחות של שמונה נפשות בתוך קרטון של די.וי.די פוג'יטסו, ולמחרת אתה יכול למצוא את עצמך מת וצף בגנגס". ככה אמר לי מוש, ומהאוזניים יצא לו פוף רוחני ירוק.

"אבל אתה חי מוש", אמרתי לו. "ואתה לא צף בגנגס, אלא במים של הספונג'ה בליפסקי. וגם כן אין לי די.וי.די. לא הבנתי ת'נמשל.

"הנמשל", הוא אמר לי, "זה שאם אין לך מה לעשן, אז תעשה מה שדודה שלי אורה מגבעת אולגה היתה עושה".

"מה היתה עושה", שאלתי אותו.

"היתה יורדת על סיר של מפרום " הסביר לי, והתחיל לפלות כל מיני פרעושים וכינים וחוגלות ומכוניות לאדה מהשערות המג'ויפות שלו.

הבנתי שהשיחה לא הולכת לשום מקום וגם כן בא לי עוד קריז לניקוטין, אז זרקתי אותו ככה עם כל הג'יפה ישר בבפנים של האסלה והורדתי את המים, וההוא, כמו שהוא יורד במערבולת של הניאגרה צועק לי "אתה חייב להיכנס, אח שלו, איזה זרמים! זה כמו לעשן ארמדיל דיל דיל, כשהוא בא בא בא, תמיד הוא בא בזמן". אלוהים אלוהים, חשבתי לעצמי. רק תעשה שלא יסתום לי את האסלה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 10 באוקטובר 2010 at 17:30

    תגיד לי, במודיעין זה יכול היה לקרות לך?!
    (אני מתחילה לחשוב שהתגובה הזאת מתאימה בכל מקום. נסה ותיהנה!)

  • אלוהימ אדירים  On 10 באוקטובר 2010 at 17:58

    ללא נרקוטים אתה מעודן מתמיד.מיד פותחת לאלפהורס מעגל תמיחרא

  • בתשלאינסטלטור  On 11 באוקטובר 2010 at 13:34

    עדיף לאסוף בנייר טואלט ולזרוק לפח.
    הביוב לא זורם לחירייה…

  • Shai  On 11 באוקטובר 2010 at 16:28

    Tsoof as Semi-Diet-God. What I liked about this text is that at the end, you are giving an attitude to your own bodily remains, And therefore your contempt for the allegorian Mosh is only matched by by your own greater-self-pity – In short you position yourself lower then Mosh (As he'll always have the Ganges and the Banges). What makes you, for good or bad, a very much contemporary writer.

  • tsoof  On 11 באוקטובר 2010 at 21:42

    הסברתי לאשתי הבוקר שאני חושב שהוא זמר נהדר. היא לא האמינה לי. נורא מוזר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: