יאנגסטאון – תרגום

(חלק רביעי בפרויקט התרגום)

הבוקר הרהרתי בכך שהאירועים המכוננים שלנו הם מלחמות, בעוד אצל האמריקאים הם דווקא אסונות כלכליים בדרך כלל. אולי הסיבה לכך היא הנאיביות שלנו והחינוך המוכוון של השלטון מאז שנות הארבעים. סביר להניח שאצל האמריקאים העניין נולד כענף של הפוריטניות, שהיא במידה רבה ה"אשכנזיות" האמריקאית.

המשפט הקודם טיפה מורכב בגלל ההקשר שאנחנו עושים לפוריטניות בדרך כלל, אז רק הסברון קטנטון: פוריטניות היא תנועה נוצרית שהתגבשה מנרדפי הכנסיה האנגליקנית. בלי להיכנס יותר מדי לאמונות של אנשי התנועה האלה לגבי סגנון חיים אפשר להעיר, שמתוך הסגפנות שלהם נולדה האמונה האמריקאית שכל אדם אחראי לעצמו וכל אחד ואחד יכול וזכאי להגשים את החלום האמריקאי כמו שאנחנו מכירים אותו היום.

ישראלי או אמריקאי, מי שפוקח את עיניו (הרבה פעמים זה בא עם הגיל) לא יכול שלא לראות את קשרי הגומלין ההדוקים בין משברים כלכליים למלחמות. לנו כישראלים נוח לא פעם להתעלם מהשלכות כלכלת המקרו על חיי היומיום שלנו (ועל המצב הבטחוני), כי "זה סינית", אבל זו הטמנת ראש בחול. הקשר בין אירועים כלכליים למלחמות מוכח לאורך כל ההיסטוריה האנושית.

השיר הרביעי ברוחו של טום ג'ואד, יאנגסטאון, מסופר מפיו של פועל בעיירה יאנגסטאון באוהיו. זה השיר הכי "ישראלי" בתקליט, כי הוא קשור בעבותות למלחמות האמריקאיות של המאה שעברה. הוא גם השיר הכי מלודי בתקליט, ובעיני רבים, הטוב ביותר.

לאוזן ישראלית-שמאלנית הוא נוח בגלל הטיפול שלו בחלל שנפער בין פטריוטיזם לבין דאגה לפרט, בין טנק לארוחה, בין פצצה לאיכות חיים. הוא שיר מחאה אנטי-מלחמתי ברור ונוח לעיכול. עם זאת, הוא גם טומן בחובו צד הרבה יותר אמריקאי, שנוגע – כמו בהרבה מאוד עבודות של ספרינגסטין – לבריחת המשרות שהחלה בשנות השבעים של המאה שעברה ולא נפסקה עד היום. יאנגסטאון היתה מרכז כלכלי הומה עד הסבנטיז, אבל מאז, שיעור האבטלה בעיר נע סביב 15-20%. אתם יכולים לקנות שם היום דירה ב-70 אלף דולר. זה מקום שנסה ופסה ממנו התקווה, וספרינגסטין, שאינו נצר לפוריטנים אלא קתולי דווקא, נוטל על הדובר את כל האשמה – כמו נוצרי טוב.

זה שיר נפלא, עצוב וציורי. השורות Them smokestacks reaching like the arms of god into a beautiful sky of soot and clay  הן מקסימות ומזעזעות. איכשהו, הן תמיד משאירות אותי בלי אוויר. העובדה שלשיר הזה יש את הלחן הכי חזק בתקליט הפכה אותו לסטנדרט בהופעות של ספרינגסטין עם הלהקה, והביצוע הרוק אנד רולי שלו הוא פשוט עוצר נשימה.

יאנגסטאון

כאן בקצה אוהיו
אי אז ב-1803
ג'יימס ודני היטון מצאו את המחצב בבטנת נקיק צהוב
הם בנו כבשן היתוך
כאן לאורך החוף
וייצרו פגזי תותח
שהכריעו את מלחמת האזרחים

כאן ביאנגסטאון
כאן ביאנגסטאון
מתוקה, אני שוקע
כאן ביאנגסטאון

אבי עבד בכבשנים
הותיר אותם חמים מהגהינום
חזרתי מוויטנאם וקודמתי לחותך
ג'וב לשטן עצמו
טקוניט, פחם ואבן גיר
האכילו את ילדי ושילמו את משכורתי
וארובות ארוכות כידי האל
מתנשאות לשמי פחם וחומר יפים

כאן ביאנגסטאון
כאן ביאנגסטאון
מתוקה, אני שוקע
כאן ביאנגסטאון

אבי הצטרף לקבוצת הבייסבול כשחזר ממלחמת העולם השנייה
אבל כעת המגרש הוא רק חצץ ופסולת
הוא אומר ש"הבחורים האלה הצליחו במה שהיטלר נכשל"
המפעלים הללו בנו את הטנקים והפצצות
שניצחו את מלחמות ארצנו
שלחנו את בנינו לקוריאה ולוייטנאם
כעת אנחנו תוהים לשם מה הם נפלו בכלל

כאן ביאנגסטאון
כאן ביאנגסטאון
מתוקה, אני שוקע
כאן ביאנגסטאון

מנהר המונוגלה
דרך רכס המסאבי, מקור הפלדה
ועד מכרות הפחם שבאפלאשים
הסיפור תמיד חוזר
700 טון פלדה ביום
ואתה מספר לי שהעולם השתנה
אחרי שהפכתי אותך לעשיר מספיק
עשיר מספיק כדי לשכוח את שמי

כאן ביאנגסטאון
כאן ביאנגסטאון
מתוקה, אני שוקע
כאן ביאנגסטאון

כשאמות איני רוצה גן עדן
לא אמצא שם ידי ורגלי
אני מתפלל שהשטן יבוא לקחת אותי
לעמוד בכבשני הגהינום הלוהטים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלירז  On 7 בנובמבר 2010 at 11:23

    תודה צפריר על חשיפת עוד כמה טפחים מספרינגסטין הנפלא.
    מחכה לתרגומים הבאים.
    חשבתי על האירוניה שבשם "יאנגסטאון", שמגלמת בתוכה את החלום האמריקאי ושברו, ונמלאתי עצב סתווי.
    ומכיוון שהזכרת את חיבתך לפולק אמריקאי, אני מרשה לעצמי להפנות זרקור קטן לזמר צעיר יחסית, אלקסי מרדוק, שמזכיר לי את ספרינגסטין וסיימון ביחד, רק קצת אחרת.

  • ELDAD MISCHARI  On 7 בנובמבר 2010 at 17:47

    כל שיר מצמרר אותי מחדש.
    וההקדמות וההסברים שלך לפני כל תרגום חשובים לא פחות. לא כל מי שקורא את התרגום ושומע את השירים יכול להבין את הרוח האמריקאית (שאני די בז לה – בעיקר כי האלהים של האמריקאים הוא הכסף, ומי שאין לו חשוב כמת). רק בדבר אחד אני מקנא באמריקאים – בגאווה שלהם במדינה, בנאמנות הנאיבית לדגל.

  • tsoof  On 8 בנובמבר 2010 at 10:44

    תודה רבה לשניכם, וגם על הלינק היפה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 2 באוגוסט 2012 at 22:05

    תמיד שמעתי ואהבתי מאוד את ברוס התרגום מביא משמעות והבנה עמוקה לשירים , תמשיכו לתרגם ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: