היש של עכשיו; האין של תמיד

אהא, דף לבן, איה היית? ואם היית, כאילו היה לי מה לעשות אתך באלה הימים. לא לא, אנחנו שוב בדו קרב מבטים מצמית, אלא שככל שנוקפות השניות והדקות אני מגלה שאין לי סיכוי של ממש מול הלבן הלבן שלך.

כי הרי, ממילא החיים בשולי הרשת החברתית הם שורה של מחשבות שהוקלדו בטרם הבשילו, הפכו לאיזה רסס טקסטואלי מלעיג ושקעו לתהום הנשייה של הסטטוסים והציוצים לשעבר. השורות הטובות שלי הן כמו הבעלים של ג'ודי ניר-שלום-מוזס. אף אחד לא יזכור אותם כשתבוא השורה הבאה.

החיים על סף התהום הטקסטואלי הזה נקרעים כל העת בין הצורך להיות מוכר וידוע ומוערך ובין הרצון ליצור. בין הלהתענג על המשפט הנהדר והפרטי שלך לבין הלרוץ לספר לחבר'ה בשביל עוד לייק או ריטוויט. הציוץ והסטטוס מלעיגים הכל, ובעיקר משטחים את הפסקה לכדי כמה תווים דלילים וקולניים שכל תאוותם לעשות עוד כמה גלים, להפריח עוד איזו שממה קטנה של נפש לדקות אחדות, לפני שיבוא הארבה ויותיר אותה חרבה לעוד דור אחד לפחות.

יכולת ההשמעה המיידית הזו, כך נראה לי לפעמים, מותירה אותי מיותם מאיזשהו דבר של ממש להגיד. המלל שלי הוא רצף קטן של בלוקים שמתפזר לכל רוח הרבה לפני שאני שב ומורח עליו מעט טיח כהכנה לשורה הבאה. וכל שורה כזו – ובטח הטובות שבהן – שנגרעת מהמלל הגדול שלי לטובת תשומת הלב המיידית, נעלמת ולא שבה יותר.

ממש כמו הפסקאות האלו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • jasmininu  On 25 בפברואר 2011 at 22:13

    אמרתי לך את זה פעם , מרגישה צורך לומר שוב, כנראה בגלל התוכן של הפוסט 🙂 אתה כותב יפה, מאוד מתחברת

  • chellig חלי גולדנברג  On 25 בפברואר 2011 at 22:35

    ולכן, בדיוק בגלל זה סימנתי רגע, חצות ב31 בחודש שעבר והלכתי. הזמן הפנימי שמתפנה מוכיח כמה זה נכון. יאללה, קפוץ ראש, יש מים בבריכה החיצונית אתה כבר בטח יודע

  • כרמלה כ. שלומי  On 25 בפברואר 2011 at 23:17

    עזוב, צפריר, אל תחפש פסיכולוגיות מאחורי הפיסבוק. פשוט תהנה ממה שזה מזמן לך בלי להתעמק בהשטחות או גלים. אתה כותב נהדר. בין בפייסבוק ובין בבלוג וזה מקום טוב לאוורר את הכישרון הזה שלך. הפייסבוק הוא לא איזה סם שצריך להיגמל ממנו.כשבא לך תכתוב (תכתוב תכתוב,) וכשלא אז לא. ואני,אישית, אוהבת מאוד את הפוסטים שלך, אבל חייבת לומר שאני כבר כמעט לא קוראת בלוגים.(ואתמול מצאתי שאני לא לבד. התפרסמה כתבה על התופעה. הפייסבוק די חיסל את הבלוגוספירה) אין לי מושג למה אבל הפורמט שלהם מעצבן את העין ולא עושה חשק לקרוא. דווקא מבחינה זו הפייסבוק ידידותי יותר.

  • טלה פלד  On 25 בפברואר 2011 at 23:37

    לייק לייק לייק . מוכשר שכמחותך. גם כשאתה כותב על הכלום שלך אתה מרתק.
    לא סתם הצעתי לך חברות.

  • Shai  On 26 בפברואר 2011 at 0:25

    Editorial advice, or edit the editor: Erase the first paragraph "white paper" … It is good to begin with but then the second part just repeat it, with better descriptive power.

    כי הרי, ממילא החיים בשולי הרשת החברתית הם שורה של מחשבות שהוקלדו בטרם הבשילו, הפכו לאיזה רסס טקסטואלי מלעיג ושקעו לתהום הנשייה של הסטטוסים והציוצים לשעבר. השורות הטובות שלי הן כמו הבעלים של ג'ודי ניר-שלום-מוזס. אף אחד לא יזכור אותם כשתבוא השורה הבאה. …. etc

  • tsoof  On 26 בפברואר 2011 at 1:30

    יסמין, טלה: תודה 🙂

    חלי: אני שוקל.

    מלי: גם אני שונא בלוגים. במיוחד כאלה שמחטטים בתחת של עצמם. כמו זה למשל. אבל לעניין פייסבוק, אני די משוכנע שהוא לוקח ממני. כאמור, עכשיו משבות, החלטות אחר כך.

    שי: מטוסים צריכים מסלול המראה. גם טקסטים. נשיקות הבן יקיר לי.

  • ענבל  On 26 בפברואר 2011 at 11:15

    אני חושבת שזה עניין של איזון. (ומשתנה מאדם לאדם). לפעמים התגובות המיידיות אפילו נותנות דלק להמשיך בתהליכי כתיבה אחרים. (קצת כמו ילד בגן ציבורי שבודק שאמא עדיין שם ואחר כך חוזר לשחק לבדו :)) אבל יש הרבה אמת במה שכתבת חוץ מזה שאתה לא בשולי הרשת החברתית אנד ויל נבר בי. 🙂

  • מיקי גוריון  On 26 בפברואר 2011 at 16:10

    אין לי מחשבות עמוקות מלבד אלה שהעלית טוב ממני.
    צריך לעבור את זה כנראה, להתרוקן, להרגיש חרה, להמנע ולחזור.
    לא מאמינה בהמנעות טוטאלית כי אני מכירה את נפש בהמתי וזה מלאכותי לי.
    אבל יופי, אלה שממש ממש לא זקוקים.
    אני מודה שכן אבל הרבה פחות.
    תודה

  • avivamishmari  On 27 בפברואר 2011 at 9:30

    א. אתה כותב יפה מאמי, ואולי הגיע הזמן שתתפרנס מזה.
    ב. גם אני בעד להשקיע פחות בשורות הקצרות העפות לרוח, ויותר במקומות כמו זה, שנשארים, ומגיעים עמוק יותר. אם לא לבטן האדמה אז לפחות יותר מס"מ אחד מתחת לפני השטח.

  • ענת קסוי  On 27 בפברואר 2011 at 14:24

    כל מילה של כרמלה בסלע, וגם של המגיבים המקסימים הנוספים.
    אמ"ל את"ב (אין מה להוסיף – אל תלך, בבקשה)

  • yobi535  On 27 בפברואר 2011 at 22:59

    כמו ענת.. והיתר
    כל מילה של כרמלה בסלע, וגם של המגיבים המקסימים הנוספים.
    אמ"ל את"ב (אין מה להוסיף – אל תלך, בבקשה)
    ושוב תודה לייקיקית

  • Yoav B-i יואב בר-ישראל  On 27 בפברואר 2011 at 23:06

    כמו ענת.. והיתר
    כל מילה של כרמלה בסלע, וגם של המגיבים המקסימים הנוספים.
    אמ"ל את"ב (אין מה להוסיף – אל תלך, בבקשה)
    ושוב תודה לייקיקית ❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: