הדרך הקלה להפסיק לעשן

אני, אני נגד שטחיות. ולכן, החלטתי לנתח את הסיטואציה בפרספקטיבה היסטורית. יעני, רטרוספקטיבה. לא יודע. נדמה לי. לא משנה, מה שחשוב זה להימנע מפתרונות קסם ולהתמקד בחשיבה לעומקם של הדברים, כולל ניתוחם בראי העבר.

אז בקיצור, אם לשים דברים נכוחה, הרי שאני מת לסיגריה. וכשאני אומר מת לסיגריה אני מתכוון לא סתם מת, אלא מת עם פוטנציאל לזומבי שמפרק כל מה שמתקרב אליו. ולא סתם זומבי אלא חתיכת זומבי נגטיבי. ואני מתכוון לזומבי נגטיבי בלי פרספקטיבה היסטורית, כן? אחד שקודם יורה ואחר כך חושב. בעצם לא חושב אחר כך. רק יורה עוד פעם.

וזה בסך הכל בסדר, כל המצב הזה. זה נורמלי. חמישה ימים ללא עישון. יהודי צריך להיתקל באיזה קיר ראשון ומטריד, ולהתמודד איתו.

"אל תדאג, עשר דקות וזה עובר. תשתה מים".

זין זה עובר בעשר דקות. אני פה כבר ארבע שעות מרביץ לעצמי עם לומים ולא עובר. רק מתמנחס והולך, הולך ומתמנחס. ושתיתי ג'ריקן. לא עזר.

ולא תגידו זה איזה צורך בלתי נשלט בניקוטין, בטבק, ב-43 מסרטנין ותקילין, תקילין ומסרטנין ומעשננין ומתפננין. לא. שום דבר. מה שחסר לי זה העישון. יעני, להכניס עשן, להוציא עשן, להכניס עשן, להוציא עשן. מכירים טרקטור? ככה. חסר לי לעשות כמו טרקטור. נורמלי, לא ככה?

זהו. נראה לי שאני הולך לחפש לי בעיר הגדולה סיגריה ללא טבק. וללא ניקוטין. וללא כלום גם. סיגריית כלומין נטולת מינֵי מין. במחיר מופקע. כזאת שתגרום לי להרגיש ולו לרגע כמו טרקטור. ג'ון דיר קטן וירוק ומטרטר ומחרחר ומשתעל ומשתנק ומפייח ומכייח ומתייפח ומתפחם ומתנחם. אם תראו אחד כזה, אולי זה אני.

אה, ואשר לכותרת, אז הדרך הקלה להפסיק לעשן היא למות. וגם אחרי זה אתם לא בטוחים אף פעם. שתדעו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מוטי סגרון  ביום 17 במאי 2011 בשעה 19:15

    בקופ"ח כללית יש סדנאות של 8 מפגשים, עם תרופה יעילה ושמה צ'מפיקס, השתתפתי בסדנא כזאת כאן בגבעתיים
    8 חודשים אני לא מעשן, רוב משתתפי הסדנא כ-10 הפסיקו
    בהצלחה לך

  • מוטי סגרון  ביום 17 במאי 2011 בשעה 19:16

    עישנתי כ-30 סיגריות ביום

  • שרית פרקול  ביום 17 במאי 2011 בשעה 21:54

    שיחוק הפוסט הזה. גם משעשע, גם יביא לך עם הזמן המון כניסות מגוגל, עם הכותרת הזאת 🙂

    בהצלחה! (אקס מעשנת)

  • Edit Coleman  ביום 17 במאי 2011 בשעה 22:08

    איך תמיד ג'ון דיר זה ירוק, וגם בלי קשר לעישונים,
    כשמדמיינים אותו הוא ירוק!
    או אדום בשירי ילדים.
    או שהתבלבלתי עם האוטו שלנו…
    תחזיק מעמד, זה לא עובר, אבל מוצאים עיסוקים אחרים וזה אולי כן עוזר. את הספר אתה מכיר?
    לא שאני רוצה שתרגע מכל העניין, אין כותב מוצלח כמו נפש מיוסרת באמת. ובינתיים הולך לך די טוב 🙂

    מעשנת פאסיבית, לא משלמת על החר* הזה.

    • tsoof  ביום 18 במאי 2011 בשעה 11:50

      ושוב תודה, אדית, ששמת לב לדברים החשובים ב א מ ת בפוסט המטומטם הזה.

  • ויק  ביום 17 במאי 2011 בשעה 22:37

    ממליצה לך לגשת לחנות ספרים ולקנות את הספר "אלן קאר הדרך הקלה להפסיק לעשן" – מבטיחה לך הקלה בתהליך הגמילה.

    קראתי הספר ואני כבר שנה וחודש לא מעשנת (ועישנתי 20 שנה).

    בהצלחה גדולה,
    ויק

  • ימימה  ביום 17 במאי 2011 בשעה 23:39

    בהצלחה. הזכרת לי שפעם פרסמו בדף הירוק שבנובלס יש זבל פרות מעורב עם חסה ואז המכירות עלו. שאלו את הקיבוצניקים למה אז הם אמרו שלא היה להם מושג שיש שם גם חסה.

    בקיצור, לך תעשן קצת חסה.

  • עידית פארן  ביום 18 במאי 2011 בשעה 0:22

    אני חייבת להראות את זה לאיש אחד שאני מכירה.
    שלוש פעמים הוא הפסיק לעשן וחזר.
    ואז, יום אחד לפני כמה זמן הוא הפסיק וכל החיים שלו השתנו.
    זה היה כבר לפני יותר משנה.

    מחר על הבוקר.
    (בעצם, לשניים, לאחד שאני מ-ש-ת-ו-ק-ק-ת שיפסיק, ולא כי עשן הסיגריות מפריע לי, הוא ממש לא ומעולם לא.)

    מחר אני אראה את מה שכתבת לשני אנשים שאני מכירה.

  • מפריח השממות  ביום 18 במאי 2011 בשעה 9:37

    כנראה שאתה חווה את משבר היום החמישי.
    תנשום עמוק ותצפה בסרט של אלן קאר, ומזל טוב.

  • tsoof  ביום 18 במאי 2011 בשעה 11:49

    1. תודה על התגובות. הכותרת היא קצת בדיחה. קראת את אלן קאר הרבה פעמים, הייתי בקורס של הקופה, והצלחתי להפסיק לעשן שלוש או ארבע פעמים, לחודשיים-שישה חודשים. הפעם אני רוצה יותר. כלומר, להפסיק ודי.

    2. הפוסט הזה הוא יותר בדיחה מתחינה לעזרה וכאלה. הוא אפילו הצחיק אותי כשחשבתי עליו.

    3. אתמול ניסיתי, לראשונה בחיי, סיגריה מצמחים. ללא טבק וללא ניקוטין. סיגריית בריאות. רשמים: זה היה הדבר המחליא ביותר שנתקלתי בו מימי, וזה כולל את שאול מופז. החפיסה הושלכה לכל הרוחות.

    4. היום הרבה יותר קל.

    5. סתם. גם היום חרא.

    • מזי  ביום 18 במאי 2011 בשעה 14:07

      נהדר. אין לך עוד התמכרות שתנסה להיגמל ממנה ולחלוק איתנו את הייסורים שלך?

    • varda  ביום 29 בנובמבר 2012 בשעה 0:32

      יש שני סוגים ?אחד מהודו מגולגל בעלה טבעי(בידי נירדוש בשמו ההודי),והשני מאנגליה מגולגל בנייר רגיל.
      איזה סוג היה המגעיל לטעמך?????

  • לין  ביום 18 במאי 2011 בשעה 14:13

    הי קסימי מחזיקה לך אצבעות. שמת לב רובם כאן כולל אני הם לשעבר. העיקר שאתה רוצה כי זה הכי חשוב בגמילה. האם נכונה האמירה שהיום שמים בסיגריות חומרים ממכרים ובעבר לא ולכן פעם היה קל יותר להגמל?

  • עידית פארן  ביום 19 במאי 2011 בשעה 0:45

    אני נחשבת לשנואת המעשנים (בכל אופן בסביבה שלי)
    כי יש לי יכולת להיות מעשנת, וגם, כמו עכשיו לא לגעת בזה חצי שנה ובכל זאת להביט על אנשים שמעשנים בתוך אוטו, בזמן שאני נוהגת, כמו על נחשים אדומים כתומים שקופים באקווריום.
    ובכל זאת, בגלל שיש סביבי המון לשעבר, וגם שעדיין אני יכולה להגיד לך בוודאות שכאתה פד אפ מזה, אתה מפסיק באמת, ואת זה אמר לי מישהו שטס המון, וניסה להפסיק ולא הצליח, ויום אחד הוא שם לב פתאום שאת הטיסות הוא מתכנן לפי שדות התעופה שבהם איזור העישון קרוב יותר ליציאה מהמטוס (אם בכלל יש איזור עישון, כי יש שדות תעופה בלי איזורי עישון)
    להלן הפירוט: אוסטרליה-אין, סינגפור-יש, ארצות הברית-אין ("אין בשום מקום, זה סיוט לנסוע לשם")
    (וזה אחרי שהוא שאל אם רועה הולנדי זה רועה גרמני בקופי שופ)

כתוב תגובה לEdit Coleman לבטל