הפסק לעשן מיד – שאל אותי כיצד

ובכן, חלפו עברו 21 הימים.

בשלושת הימים הראשונים, יאמר לכם כל בר דעת, אתם מתייסרים בגהינום של ההתמכרות הפיזית, אבל מרגע שהם חולפים ואין ולו רמז לניקוטין בגופכם – או אז אתם במאבק אחר לגמרי – ההתמכרות הרגשית: הניתוק שבין קפה לסיגריה, בין קולה לסיגריה, בין אחרי ארוחה לסיגריה, בין סביח לסיגריה, בין מין עם ארמדיל לסיגריה, בין סיגריה לסיגריה, בין כסה לעשור לסיגריה, בין הבתרים לסיגריה. תפסתם את הפרנציפ.

וגם זה עובר אחרי 21 יום, ואז, חברים, אתם חופשיים מזה לנצח נצחים ועוד קצת. בחיים לא תרצו ולו שאיפונת מהבוער המסריח המטונף הממכר והממית הזה. לא לא, ההיפך הוא הנכון. אחרי 21 יום תהפכו לשגרירים של צלילות הריאה ותבונת הגוף ובריאות הנפש וזחיחות הדעת. תהיו לאברום בורגים קטנים שרצים מרתונים תוך שהם מעיינים בעיתון הבוקר ובה בעת מטגנים סביח ללא שמן. הכל הכל יהיה מאחוריכם.

ובכן, כאמור, חלפו עברו 21 הימים. אני שמח לספר שהכל נכון. צודקים כל המטיפים. ההתמכרות מאחורינו. אין לי שום חשק לסיגריה. ואני רוצה למות.
חוץ מזה שיקרתי, אבל רק טיפה: אני מת לסיגריה. אבל אני מרגיש נפלא! (ורוצה למות.)

(הפוסט המיותר הזה הוא בסך הכל ניסיון להקליד משהו קוהרנטי באורך של יותר מ-140 תווים. אולי אולי יבואו אחריו עוד פוסטים. ואולי לא. בכל אופן, יש רגעים של נחת ורווחה מול ההפסקה מטופשת הזו, ובאופן משעשע הם הרגעים שבהם אני רץ. 3.5 ק"מ. כל יומיים. עוד שלוש שעות יה מניאק.)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קצה  On 3 ביוני 2011 at 14:29

    כשהפסקתי לעשן והתחשק לי לחזור קראתי את הספר של אלן קאר, הדרך הקלה להפסיק לעשן. הוא ממש טוב. מאז אין לי חשק לסיגריה פרט לאחרי אלכוהול. בקיצור ממליצה

  • דורית  On 3 ביוני 2011 at 15:21

    האמת היא שזה אף פעם לא עובר… גם אחרי שנתיים, או שש שנים (שתי התקופות הארוכות ביותר בהן לא עישנתי). אבל זה כן נהיה יותר קל. תהייה חזק – מקסימום יצא לך מזה גוף טוב (מהלהיות חזק).

  • קיקה  On 3 ביוני 2011 at 16:51

    איכס, נו.

  • תמי  On 3 ביוני 2011 at 18:13

    השלב הבא: גמילה מסביח.

  • שביט אנוש  On 3 ביוני 2011 at 18:57

    אוי כל כך נכון- חודשיים וחצי אחרי (חוץ ממעידה של 4 ימים- אבל אל תגלו) ואני עדיין מסוכן לסביבה בסיטואציות מסוימות. יש אומרים שזה לא עובר ויש אופטימיים שאומרים שזה עובר- כנראה מיד אחרי שהאיש מחברה קדישא מסיים את הברכות מעליך…

    • tsoof  On 4 ביוני 2011 at 1:18

      כל הכבוד שביט!

      אם כי יש לציין בזאת, שאם הייתי מעשן 3 סיגריות ביום סביר להניח שלא הייתי טורח להפסיק 🙂

  • avivamishmari  On 3 ביוני 2011 at 22:52

    הבעיה מתחילה כשאחרי מעשה הארמדיל מדליק אחת לידך, ומנסה לשכנע אותך שתיקח גם.

  • לימור דיקובסקי  On 3 ביוני 2011 at 23:49

    צפריר יקירי, אתה ההשראה שלי, אם אתה מפסיק לעשן, כל אחד יכול. בהצלחה

    • tsoof  On 4 ביוני 2011 at 1:17

      תודה מותק. עכשיו צריך להפסיק לאכול 🙂

  • עומר  On 4 ביוני 2011 at 3:51

    אני לא מסוגל להפסיק לעשן ואו להיגמל מסביח (בלי ביצה בבקשה) אבל אני מת על ברוס הגדול

  • גיורא פישר  On 4 ביוני 2011 at 9:21

    עשרים וחמש שנה עברו מאז שעברתי את כל מה שתארת.
    לצערי, אני מרגיש שאני במידה מסוימת עדיין מכור. יודע שאם הייתי יכול לעשן רק שלוש סיגריות ביום, הייתי חוזר ומעשן.
    אך מאחר ואני מכיר את הנטייה שלי להתמכרות. אני לא נוגע.

    זכור: אין דבר כזה :רק סיגריה אחת, רק שאכטה אחת. הצלחתי לעמוד בזה רק בגלל שניזכרתי ביסורי הגמילה הפיזית והנפשית שתארת כל כך יפה.וחשבתי לעצמי שלא שווה לעבור כל זאת פעם נוספת.
    אנחנו באמת יצרנו לעצמנו קשר בין כל פעולה יומיומית (טובה או רעה) עם הסיגריה, כך שנוצרה אצלנו התחושה שלא נוכל "לעבור" את היומיום בלעדיה.
    אבל עברנו

  • trischi  On 5 ביוני 2011 at 0:41

    21 יום בדיוק לא עישנתי עד שחזרתי ולקחתי את הראשונה, שאחריה באו עוד יותר מדי אחרות. מאחלת לך הצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: