זנגביל, גרביל, ארמדיל וקרוקודיל

הגיבור הגדול של נעורינו היה יעקב חוביזה. הוא היה מלך הכיתה הבלתי מעורער, וזה למרות שכל חולצותיו היו דהויות ובלות, ומכנסיו היו מחייכים תמיד את חיוכה העצוב של תופרת דלת אמצעים או את טלאי תלאותיו.

חוביזה היה כדורגלן על. בגיל שמונה, כשעוד היינו בועטים ורצים כעדר אחרי הכדור, היה הוא נוטל אותו ברגליו וחולף על פני כל ג2, מהתל ביורם הגבוה ובנחום הממושקף ובסמי הסובייטי גורליצקי שאבא שלו היה אסיר ציון משוחרר בלי שיניים, ועובר ביניהם, ספק נופל ספק רוקד, עד שהיה מגיע עם הכדור מול אסף "סקיקי" בן טולילא, ובועט לו בעוצמה לחיבורים, או סתם מגלגל לו בן הרגליים.

בקיץ היה מזמין אותנו אליו, למרות שגר בדירת חדר וחצי עם שמונה אחיותיו, הוריו וארמדיל קשיש שקראו לו משה סוכריה. היינו נכנסים מהשמש הקופחת אל הדירה הקטנה, שהיתה חמה עוד יותר, מברכים את הבנות, ומותירים את מבטינו על אחותו שרית תגמור בחוץ, שהיתה לובשת חולצות חושפניות וקוראת בז'ורנאלים של עיצוב. קראו לה תגמור בחוץ כי היתה צורחת על חוביזה אחרי ששטף את הסלון, לסחוט את הסמרטוט בחוץ, וככה נדבק לה הכינוי.

כשגדלנו קצת היינו יוצאים לקראת שלוש מהבית של חוביזה ונעמדים עם גרעינים ובירות וסיגריות ברודוויי מאה מנטול ביציאה מאסותא, ונטפלים לאחיות בסוף המשמרת. עוד לא היו הטרדות מיניות, אז היינו יושבים שם וצוחקים שיבואו לקחת שכטה מהברודוויי שלנו, והן היו מסתכלות עלינו בעייפות ומחכות לנהג מונית שלהם, דוד משאית, שקראו לו ככה כי פעם היה נהג של מכסחת דשא, אבל כשהתפוצץ לו הפילטר אוויר במזגן, נשבע שלמכסחת הדשא הוא לא חוזר יותר – וקנה מונית מהחיסכון של אמא שלו, שהיה קבור בבלטות.

אחר הצהריים היינו הולכים למגרש לשחק כדורגל. חוביזה כבר היה כוכב גדול ועלה בהרכב הראשון של בית"ר ראשון ששיחקו בליגה ב' דרום. בסוף הוא פרש מכדורגל כדי להתגייס לתותחנים, ונהרג במלחמת יום כיפור. אחר כך הלך להיות סוכן ביטוח.

פגשתי אותו שבוע שעבר בשוק, מחפש ליזול לצחצח את הקשקשים של הארמדיל שלו משה סוכריה, שכבר בן 43 אבל עדיין קם בבוקר מוקדם כמו טרזן והולך להפחיד את המחלקי עיתונים. דיברנו על הימים היפים, והיה ממש כמו פעם, כשהיינו צעירים, עד שהכריע אותו הראש צב – והוא רץ לחפש שירותים.

ורק כשחזרתי הביתה נזכרתי שעוד פעם שכחתי לשאול אותו למה קוראים לו חוביזה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 9 ביוני 2011 at 8:56

    כתוב מעולה- א-לה אתגר קרת הישן

    • tsoof  On 9 ביוני 2011 at 14:31

      תודה. אני מקפיד להעתיק מהטובים ביותר.

  • Avi Glatstein  On 9 ביוני 2011 at 14:22

    קצת שמרני מצידי להיצמד לרצף הכרונולוגי – אבל זה מה שהוא בחר בחיים אחרי המוות ? להיות סוכן ביטוח?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: