ד"ש לנוחי דנקנר מהרובע ה-16

יצאנו אחר הצהרים מהסופר-מרקט. אנחנו ברובע ה-16 של פאריז, אולי היוקרתי מבין הרובעים בעיר, ונכנסנו למרכול מן המניין ברחוב ראשי, לקנות כמה דברים לאכול למשפחה בת חמש נפשות עם מקרר ריק לגמרי וקיבות ריקות אפילו יותר.

180 גרם סלאמי – 15 שקלים. אננס שלם – 16 שקלים. צרור צנוניות – 6 שקלים. בקבוק קולה– 7 שקלים. 300 ג' מוסקה למיקרוגל – 10 שקלים. בקבוק רוטב לסל – 11 שקלים. חבילת כבד אווז – 9 שקלים (בדרך כלל אנחנו לא קונים בגלל ההתעללות באווזים, אבל הילדים חייבים לטעום. ותפסתי עיניים גדולות). לזניה בולונז 1 ק"ג למיקרו – 16 שקלים. חמש עגבניות תמר יפהפיות – 5 שקלים. יוגורט יווני (בגודל של קוטג'): 6.5 שקלים. חבילת דגני בוקר – 11 שקלים. גבינת שבר – 10 שקלים. גבינת ברי – 12 שקלים.

עזבו, תפסתם את הפרנציפ. מילאנו את המקרר ליומיים ב-200 שקל. בכל טוב הארץ. וכשאני אומר כל טוב, אני מתכוון אשכרה כל טוב, לא נקניק של טירת צבי. ברחוב פנקס בתל אביב קנייה כזאת היתה נגמרת במחיר כפול המקרה הטוב. יותר סביר שהיינו משאירים יותר מ-500 שקל. ולנו עוד אמרו תמיד ש"נורא יקר בחו"ל".

כשיצאנו מהסופר מרקט הגנבתי מבט אל אשתי מזה 11 וחצי שנים, וידעתי מה אני עומד לראות. גם לה היו דמעות בעיניים. ידעתי גם מה עובר לה בראש. גם היא שאלה את עצמה מה לעזאזל אנחנו עדיין עושים בישראל. הרי עם מה שהרווחנו בעשר השנים האחרונות משפחות מסתדרות במשך 30 שנה בעיר מערבית גדולה מן המניין. רק אנחנו, עדיין, חיים על הקשקש וסופרים גרוש לגרוש.

אולי זה כי אנחנו בפאריז מאז אתמול ואולי זה בגלל הורדת דירוג האשראי של אמריקה ואולי זה מפני שטוטנהם בוערת, אבל המחאה בישראל נשמעת פתאום חלשה יותר, וזו הזדמנות להתחנן אליכם: אל תפסיקו. מעולם לא היינו צודקים כל כך.

מה שעושים לנו נוחי דנקנר עם שופרסל ודודי וייסמן עם מגה בעיר (ואמפמ, הו, אמפמ. תמותו!) הוא רוע לב. הוא עושק, הוא ניצול, הוא גזל, הוא חזירות בתצורה הכי טהורה שלה. אני באמת ובתמים לא מצליח להבין איך האנשים האלה מסתכלים על עצמם בראי כל יום. לו היו חיים כאן בפאריז לפני 220 שנה, ראשיהם של האנשים שמחזיקים בשליטה על רשתות המרכולים בישראל היו מתגלגלים על הרצפה. אבל 220 שנה אחר כך בתל אביב, הם מגלגלים את כולנו בסחי ובבוץ של עוני ומחסור וספירת פרוטות.

ואם אתם חושבים שרמי לוי הוא רחמן בן רחמן, אז אגיד לכם רק את זה: רמי לוי מברך כל יום ויום את החזירות הכל כך מטורפת של נוחי ודודי, כי היא מאפשרת לו להוריד מחירים ב-15%, לגזור עלינו קופון של ארבעים או חמישים אחוז – ועדיין להישמע כמו רובין הוד.

ישראל חייבת להוריד את חומות המכס ולאפשר יבוא מקביל, ישראל חייבת להסיר חסמים כדי לאפשר כניסה של מובילים ומפיצים חדשים שיובילו את תנובת המגדלים והספקים למרכולים – ויותר מכל, ישראל חייבת למסות את האמ-אמ-אמא של וייסמן ודנקנר והשופרסל שלהם, ולקרוע לגזרים את הקרטל הבריוני שלהם שאוסר על ספקים להוריד מחירים, ששותה את כל  הורדות המחירים שהספקים נותנים להם ולא משאיר דבר לציבור – וישראל חייבת להילחם עד שיקומו עוד רשת או שתיים עם רמות מחיר סבירות יותר, כאלה שיאפשרו לנו לחיות במעט יותר נחת עם משכורות של 15, 20 ו-30 אלף שקל בחודש. איך יכול להיות שאנשים מרוויחים כמו עשירון שמיני ותשיעי ועשירי, ובגיל ארבעים עדיין מקוששים גרוש לגרוש כמו סטודנטים תפרנים?

אל תקשיבו לספינים המזוהמים על המפולות בשווקים. המפולות והקטסטרופות מגיעות גם אלינו ממילא. מה שלא מגיע אלינו אף פעם זו הצמיחה והגאות. לא. אנחנו נמשיך לבוסס בחרא עד שנהפוך את המערכת הזו על צידה ונטלטל ממנה את כל הזחיחות ורעות הרוח של ביבי וברק החזירים ושלוחיהם באלפיון העליון, שלא משאירים לנו כלום. פשוט כלום.

או שנלך כמו יתר האנשים הטובים. לברלין או ללונדון או לפאריז. מעולם לא היינו קרובים כל כך להחלטה הזו.

(ועוד מילה לנוחי ודודי: דילן כותב שכל הכסף תרוויחו לא יספיק לכם כדי לרכוש חזרה את נשמתכם. פרל ג'אם שרים את זה בלינק שהעליתי)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Boaz Gal  On 10 באוגוסט 2011 at 23:18

    אחד הטוקבקיסטים העובדים בשירות הטייקונים עוד יכתוב לך: תראו אותו…
    נוסע לחו"ל, קונה דליקטסים, הולך לבתי קפה (מבית מדרשו של איווט ליברמן: בתי הקפה מלאים…) ועוד מקטר…
    כאילו שלחיות טוב כמו במדינות אחרות זה פשע או חוויה השמורה למתי מעט…

  • נעמה  On 11 באוגוסט 2011 at 0:29

    צפריר, זה פוסט חזק. וכן, אין שום דבר רע בלנסות לחיות קצת מעל המים (למי שיכול להרשות לעצמו), כי לכולם ברור שלדירה הרי לא נגיע. לא בישראל ולא בגלגול הזה. לא בלי ירושה עסיסית או זכייה בלוטו. מספיק לקרוא פוסטים כמו זה

    http://cafe.themarker.com/post/2295969/?last_method=create

    כדי להבין כמה אפילו הדירות הקטנות והלא מפוארות יקרות היום. עצוב.

  • יצחק  On 11 באוגוסט 2011 at 2:20

    מה יש לך נגד הנקניקים של טירת צבי?

  • תור  On 11 באוגוסט 2011 at 2:50

    צפריר, יקר,
    יפה להחריד, מקומם להחריד. אני שואלת עצמי כבר שנים מה אני עושה פה.
    והדור שלנו , דור קום המדינה, אדמה שתוקה (ואין טעות בכתיבתי).
    תור

  • בועז כהן  On 11 באוגוסט 2011 at 6:34

    "לו היו חיים כאן בפאריז לפני 220 שנה, ראשיהם של האנשים שמחזיקים בשליטה על רשתות המרכולים בישראל היו מתגלגלים על הרצפה. אבל 220 שנה אחר כך בתל אביב, הם מגלגלים את כולנו בסחי ובבוץ של עוני ומחסור וספירת פרוטות"….

    פשוט אי אפשר לנסח את זה יותר טוב. אי אפשר.

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 10:06

      תודה על הפרגון בועז.

  • שביט אנוש  On 11 באוגוסט 2011 at 7:12

    אחחחח פריז פריז. הנה היינו אור לגויים, ראו קפיטליזם מהו, מה אפשר לסחוט ולדמם מהפרולטריון. פעם היה בלב ת"א גרפיטי שבזמנו חשבתי שהוא תמוה, היום אני חושב שצריך להחזיר אותו ולו רק בשם ההרתעה: "דם הבורגנים הוא שמן לגלגלי המהפכה !!!" VIVE LA REVOLOCION

  • yuv  On 11 באוגוסט 2011 at 7:13

    ולחשוב צופי שהצליחו כאן לגרום לציבור להאמין שמי שחושב כמונו (כן כמונו) הוא קומוניסט אנכרוניסט שרוצה להחזיר את פנקסי התקצוב של דב יוסף ולהעלים את האושר הניבט מפניה של חברה בה מכנסי ג'ינס אופנתיים עולים כמו רבע משכורתו החודשית של פועל דוחק.
    אבי היה נוהג לומר שבמקום בו אין יהודים אין אנטישמיות ופעם עוד הייתי מתווכח איתו על זה, אסופת המנהיגים כאן שגרמה לעם הזה היושב בציון להיות כ"כ מנותק, מסואב וחצוי למחנות פסאודו אינטלקטואלים בהם אנשי המחנה האחר מוצקים מחמת מיאוס, אותם מנהיגים שיושבים על סיר הבשר של אותם פטריארכים של עושר, הם אלה שנתנו כר נרחב לפעילותם ומספיק להכיר את הטורחים, השתדלנים הפוליטיים אשר יומם אינו מושלם אלא כאשר הם מצליחים למוטט עוד מגמת תחרות אפשרית כנגד אדוניהם, אלילי הממון, מי כמוני יודע שאפילו השלום כאן עומד תלוי כנגד כי לאותה שכבה, מעולם לא היה אינטרס עמוק מעבר לכספת האישית שלהם שממשיכה לטפוח כחלק מתכנית סידור העבודה של כל אלה שנשאבים למעגלי הממומנים ישירות ע"י וייסמן, דנקנר, תשובה, אריסון ויתר חבריהם לעשירון שכמו שכתבת, לפני 220 שנה, היו משלמים את מחיר היוהרה והניצול, בראשם שלהם.
    נהנתנות אינה מילה גסה, אבל היא הפכה קרדום לחפור בו עבור אנשים שיכולים בלי למצמץ לרכוש את כל אותם מטעמים איתם פתחת במינימרקט בפנקס ת"א כשכל מה שנותר להם זה למצוא כי במאהל ברוטשילד יש צעירים שמאסו בפלאפל והזמינו רחמנא ליצלן סושי ב-40 ש"ח אותם אספו לרכישה משותפת ולנפנף בעסקת המיליונים הזו כדי לנסות לקעקע את המוחים, לא עוד ולעולם לא יותר, לא ניתן לעדר הזה לשקוע בתובנה כאילו כך זה צריך להיות, כי זה לא, אחרת מקומנו יתווסף ליד אותם מהגרים באירופה ואמריקה, כי העולם השלישי, הוא הכי כאן ועכשיו, בת"א …

  • איילת  On 11 באוגוסט 2011 at 8:45

    זה שובר את הלב,
    כשאתה אוהב מקום מסויים, קשור אליו בכל נימי נפשך,
    ובכל זאת יש מי שעושים עבודה מצויינת בלגרום לך לרצות לעזוב אותו.

    _ _ _

    ופריז. אני מבינה היום, ביתר בעתה, איזו שגיאה זו היתה לוותר ולחזור לארץ אחרי שעשיתי מאמצים נאים כ"כ לפתוח לעצמי דלתות שם, בגיל ההרפתקני ההוא, כשעדיין מעיזים.

  • אלי  On 11 באוגוסט 2011 at 8:50

    תומר- מעניין מהיכן יש לרמי לוי כסף להשקעות נדל"ן במזרח אירופה. ומעניין למה הוא משקיע שם ולא בארץ.

  • תומר י  On 11 באוגוסט 2011 at 9:03

    פחחחח, רמי לוי הגיע מלמטה, עבד קשה, ולמרות שהוא הגיע להישגים מדהימים הוא נשאר עניו וצנוע בצורה מדהימה. אני רק יכול להגיד לך שמגיע לו כל שקל שהוא הרוויח.
    השאלה היא מה פשר ההערה שלך, רמי לוי לא בסדר כי הוא הצליח והרוויח כסף? או שהוא צריך להתנצל על הכשרון שלו?

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 10:03

      אין לי טענות אליו. הוא הכי פחות גרוע מכולם.

  • עדי  On 11 באוגוסט 2011 at 9:11

    מה לך כי תלין על העיניים הגדולות של הטייקונים? הם יכולים, אז הם לוקחים. בדיוק כמוך. גם אתה מוכן להתעלל בחלשים ממך (למרות שאתה מודע להתעללות בודרך כלל אתה צדיק), אבל כשבא לך את לוקח כבד אווז, כי אתה יכול.
    אז אל תבכה על זה שאחרים מתעללים בך.

    • תומר י  On 11 באוגוסט 2011 at 9:16

      תגובה לעניין שמסכמת את כל הצביעות בפוסט הזה לדעתי 🙂

    • יעל  On 11 באוגוסט 2011 at 9:37

      מה את רוצה? הילדים חייבים לטעום, לא? זה מקדש הכל. טוב שהם לא חייבים לטעום בשר תינוקות.

      • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 10:05

        עדי, יעל, תומר: אוהב אתכם מאוד. שיהיה לכם יום נפלא.

      • Barak Bloch  On 11 באוגוסט 2011 at 11:12

        צפריר, אני מכיר את עדי מבין המגיבות (ונדמה לי שלא רק אותה).
        הביטול שלך של דבריה אינו במקומו.
        היא תומכת נלהבת בנושאים של זכויות אדם, ושותפה פעילה במאבק הנוכחי. אכפת לה מהנושא לא פחות ממני או ממך (ואני אישית פעיל מאוד, מהטוויטר, דרך הפייסבוק ועד ישיבה יום יומית במאהלים וסיוע אקטיבי בצורות שונות).

        הענין הוא שהיא העלתה נקודה נכונה ורלוונטית. הטייקונים עושים דבר דומה לזה שאתה עשית. זה לא הופך אותם לצדיקים (הם נבלות לדעתי ואני בטוח שעדי תסכים איתי), אבל הבעיה שאתה נהגת בצורה דומה.

        אני טבעוני, ולפני כחודש טיילתי באירופה, כולל בפריז. לא רק שלא טעמתי כבד אווז, המשכתי להקפיד ולשמור על תזונה טבעונית שמיטיבה עם בעלי החיים, כדור הארץ ובסופו של דבר בני האדם (זו הדרך הירוקה האמיתית לחיות בה). אי אפשר לוותר על העקרונות בשם העובדה שאנחנו בחו"ל וכדומה.
        אני בטוח שאתה לא תדגים לילדים שלך איך עושים שופ ליפטינג (בהנחה שאתה לא מאמין בזה), או דברים אחרים שיכולים לרגש אבל נוגדים את מצפונך….
        תחשוב על זה.

        ממני הפסדת את הלייק היומי בצרצרפיס… 😉

      • עדי  On 11 באוגוסט 2011 at 13:48

        צפריר – כמו ברק, גם אני חושבת שהביטול הגורף אינו במקומו. אם אתה כותב לעולם, צא מהנחה שלא תמיד העולם יחבק אותך, ולא כל מי שלא מסכים איתך ראוי לביטול או להטחת אשמה שהוא טוקבקיסט ממומן. אם אתה רוצה קהל קוראים לבלוג שלך, אתה צריך להתייחס אליהם באותו כבוד בו הם ישבו וקראו את מה שיש לך לומר וטרחו וענו לך.
        אכן, בכל מה שקשור לטייקונים אני מאמינה שאנחנו רואים עין בעין. אני אם לילדה ואני יודעת עד כמה קשה להתפרנס כאן ולתת חינוך מינימאלי, ועוד לא אמרתי מילה על לחסוך לעתיד (הרי תמיד אומרים לנו ששכירים טובים הם שכירים שחוסכים, נכון?).
        אלא שאתה לא יוצא נגד השיטה שמאפשרת חזירויות שכאלה. לא, אתה נוקט בה גם אתה. נחמד שזרקת את החבילה לפח, וטוב מאוד (באמת) שהסברת לילדים, אבל המימון הכספי כבר העברת למגדלי האווזים, ואת המסר האמביוולנטי כבר העברת לילדים: מותר לתמוך בהתעללות שחיתותית מדי פעם, זה לא כזה נורא.
        אז מה זה אומר למעשה? שאתה לא נגד השיטה. אתה פשוט לא מסכים עם המיקום שלך במדרג הכח.

  • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 10:09

    יום טוב, תומר. יום נפלא שיהיה לך.

  • טל  On 11 באוגוסט 2011 at 10:52

    קוראת את הבלוג שלך באמביוולנטיות רבה כמו את כלל המחאה הזו, גם אני נשואה, אם ל-3 בנות, עוד לא יצא לי לבקר בצרפת ומתמודדת יום יום עם קשיי המציאות הכלכלית אליה כולנו נקלענו.
    למה אמביוונטיות? כי לא ברור לי איך כל כך הרבה אנשים דורשים צדק כאשר הם אינם נוהגים בצדק בעצמם.
    קראו למאבק הזה מאבק מעמד הביניים אבל אף אחד מאיתנו לא יצא לרחובות בשם המעמד התחתון.
    בעולם נטבחים מדי שנה 450 מיליארד בעלי חיים ואנחנו חיים עם זה בשלווה, איך זה מסתדר עם הקריאה שלך לצדק כלכלי? המחאה הזו מציירת יותר מהכל את מה שכבר פס מהעולם, זו לא ערבות הדדית, זה לא ואהבתך לרעך כמוך, זה ואהבת את כיסך כמוך.
    וד"א0- הילדות שלי? ממש לא יבקשו כבד אווז, הן מודעות לעבדות ולהתעללות אותן עוברים האווזים כדי שאנחנו נוכל "להתענג" על זה אבל בדרך לא לשכוח להתלונן כמה זה יקר ונו נו נו לממשלה.
    אני שותפה מלאה למחאה אבל עושה את המקסימום שבשמי לא יגרם דיכוי לאף יצור חי אחר.
    ואתה?

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 11:16

      אני לא צמחוני. אני לא מסכים אתך בעניין הזה. אנחנו אומניבורים. זה לא מעיד על האופי שלנו. אם אנחנו לא אוכלים בשר, רמת הברזל שלנו קורסת. הטבע לגמרי התכוון שנאכל בשר. אבל אין לי ויכוח אמיתי עם צמחונים. זה לגמרי איש באמונתו יחיה בעיני. אני מעריך את המלחמה שלהם למען בעלי החיים, אבל חושב שהיא מטעית.

      בעניין של האווזים, אגב, אני מסכים לגמרי. לא פתחנו את החבילה שקנינו. הלכה ישר לפח. דיברנו עם הילדים על פיטום אווזים ועבר לנו החשק.

      • אורי  On 11 באוגוסט 2011 at 12:49

        ADA, ארגון התזונאים הגדול בעולם, כבר הוכיח במחקר שאחוזי האנמיה אצל צמחונים ואוכלי בשר הם זהים, ואף המליץ על תזונה צמחונית או טבעונית בתור תזונה שלא אמורה לגרום לחוסרים, ואף יכולה לרפא מחלות מסויימות.
        אני טבעוני, והרופא שלי אמר לי שיש לי יותר מדי (!) ברזל, ואני צריך להשתדל להמעיט.
        SO CUT THE BULLSHIT – אתה לא טבעוני כי לא נוח לך, וטעים לך ומהנה לך. אתה לא שונה מדנקנר שמנצל את החלשים ממנו בשביל חיי מותרות.

      • טל  On 11 באוגוסט 2011 at 14:07

        כן, הבנתי לבד שאתה לא צמחוני.. הקופסא שהלכה לפח לא עזרה לאווז בכל מקרה, הויכוח התמידי מה אנחנו יכול להסתיים בעניין אחד- לא לקחת חלק בהתעללות הבלתי פוסקת בבעלי חיים.
        אתה חושה שבי12 הוא משהו שקורה באופן טבעי אצל בעלי החיים? לא, נותנים להם כדי שיהיה להם בדיוק כמו שאתה יכול לקבל בלי תיווך מתעלל באמצע, 40% מכלל האוכלוסיה, אוכלת הבשר והלא סובלת מחוסרים.
        הנקודה התחתונה היא מאוד פשוטה, אל תצפה לצדק ומוסר כאשר אתה לוקה בו.

      • מיכל  On 11 באוגוסט 2011 at 14:34

        אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת.
        בתור סטודנטית טריה (בדיוק סיימתי שנה א') שגדלה במקור בעיר פיתוח קטנה בצפון, אני כבר מתחילה להתקשות "לסגור את החודש", ואין לי בכלל משפחה משלי עדיין, ואני גרה בדירת שותפות ומשתדלת שלא לבזבז יותר מדי (נניח, טיול של אחרי צבא? לא עשיתי.).
        ובאמת קשה להחליט באיזו רשת לקנות את המצרכים שאני צריכה – כולן כל כך יקרות…
        בינתיים אני משתדלת לערוך את קניותיי בעיקר בשוק, וכרגע זה מספיק לי, לרוב (ועדיין ממש לא זול כפי שראוי שזה יהיה).
        אני מאוד תומכת במאבק הזה, ומודה על הפוסט שכתבת. אסור לנו להפסיק.

        ועוד דבר:
        מאבק אחד אינו פוסל מאבק אחר.
        אני תומכת נלהבת במאבקים למען זכויות אדם, ולכן, לדוגמה, עשיתי גם שנת שירות בהתנדבות לפני הצבא (מה שרק בערך 2%-3% מבני הנוער בארץ עושים). וגם דברים יותר קטנים ו"יומיומיים" – תרמתי דם לפני חצי שנה ובקרוב אלך לתרום שוב, ואני חתומה כבר שנים על כרטיס אדי, וכו'.
        ואני גם תומכת במאבק לזכויות בעלי החיים (כי כפי שכתבתי, מאבק אחד אינו פוסל מאבק אחר).
        מזה 8 שנים לא נכנסה פיסת בשר או דג לפי, וכבר יותר מ- 3 שנים שאני טבעונית.
        וכן, אני יכולה לתרום דם, ורמות הברזל בגופי אינן גבוליות – הן מצויינות.
        רק שתדע.

  • Yuval Rahamim  On 11 באוגוסט 2011 at 11:05

    יבוא מתחרה לא יעזור כי הוא יעבור דרך מערכות ההפצה של אותן רשתות. אין מניעה חוקית לפתוח רשתית מתחרות מוזלות אבל יש שני כשלים: המונופולים ידאגו שהם ישלמו יותר על הסחורות שהן קונות מהספקים [זה חוקי, הממונה על ההגבלים העסקיים לא יכול למנוע הנחות ענקיות לרשתות] ןבסוף גם הן ירכבו על המחירים המנופחים כמו רובין הוד שלנו. מיסוי לא יעזור כי זה שוב יתגלגל עלינו. בקיצור, אנחנו לא כלכלנים אבל אנחנו יודעים דבר אחד: חזירות זה עניין תרבותי מעל הכל והתרבות שלנו למדה להפוך חזירים לגיבורים. שם צריך לבוא השינוי והוא דופק בדלת. צריך לשמוע אותו בתוך כל הרעש מסביב ולפתוח לו.

  • עודד  On 11 באוגוסט 2011 at 11:18

    מסכים עם תומר.
    צוץ – המאבק הזה הוא לא בגלל שרמת החיים פה נמוכה מאשר בארופה.. הסיטואציה הכלכלית שלהם מאוד שונה וכנראה שלא נוכל לסגור את הפער עם אנגליה. המאבק הוא על הפחתת אי השיויון הפנימי. אגב, אם רמת החיים הנוכחית שלך היא מעל החציונית בארץ – כנראה שלא תרויח מהמאבק באופן אישי. (גם אני לא. עדיין המאבק מוצדק בעיני).

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 21:35

      אני לא אהנה מפירות המאבק הזה. אם כבר, סביר להניח שאסבול ממנו. אני עדיין יוצא לכל אחת מההפגנות. זה מעט האי-חזירות שיש לי לתרום לעניין.

  • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 11:19

    אני מסכים לגמרי, יובל. הרשתות יעשו הכל כדי להרוג מתחרות חדשות, והספקים יראו עד האף שלהם ולא יתנו את העשרה גרוש שלהם. ההיבט התרבותי הוא המרכזי כאן. עכשיו תקרא את התגובות למעלה שאומרות ש"מותר להם". כל כך עמוק חילחלה החזירות, שאפילו הציבור שסובל ממנה מצדיק אותה..

    אולי צריך להגיד גם לטל שהגיבה לפניך שהיא צודקת, ומוטב שכל אחד מאיתנו יביט מעט פנימה ויראה אם הוא יכל לוותר על היבטים של החזירות הזאת שהוא בעצמו אימץ, למען חברה טובה יותר. אני יודע, זו אמירה של יפה נפש, אבל עדיף יפה נפש על חזיר.

  • עודד  On 11 באוגוסט 2011 at 11:22

    צוץ, משום מה התגובות האלו שלך מקרינות תוקפנות. אם אתה לא מעוניין בדיון – פשוט אל תגיב.

  • הילה  On 11 באוגוסט 2011 at 11:23

    אוייי כמה נורא הכבד אווז יקר בארץ?
    הילדים חייבים לראות???? אם היית מראה להם מה אווזים עוברים בשביל זה אני חותמת איתך שהם לא היו מסתכלים לעבר כבד אווז..פשוט נוראי!!

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 11:48

      כמה משלמים לך לטוקבק? חמישה שקלים? את עבד מנוצל ופתטי, סריסה עם קילשון שרצה אחרי האצילים שלך, שמחרבנים לך על הראש ואוכלים את בשרך. ההתייחסות שלך לטפל היא סימפטום קלאסי של בערות כמו גם של תרבות דיון בשקל. אני מאחל לך התפקחות, אבל בספק אם אי פעם תתפקחי, בהיותך תוצר טראגי של מערכת החינוך הישראלית.

      אין דבר, בקרב תתחיל העונה הקרובה של האח הגדול וסוף סוף תהיי מאושרת.

      • יעל  On 11 באוגוסט 2011 at 13:56

        משלמים פה על טוקבקים? באמת? למה אני לא מקבלת כלום?

        (הלוואי שלארגונים למען בעלי חיים היו הכספים כדי לשלם על טוקבקים, אפשר היה לממן אולי תשדירים ברדיו בכסף הזה ולהציל ככה כמה תרנגולות).

  • noam-lester  On 11 באוגוסט 2011 at 11:46

    שיאפשרו לנו לחיות במעט יותר נחת עם משכורת של 30 אלף בחודש? על זה אנחנו נאבקים?

    • tsoof  On 11 באוגוסט 2011 at 11:53

      כן. גם על זה. שילמתי חצי מיליון שקל למערכת החינוך. אני כבר לא יכול להיאבק על זה. גם אני זכאי לנחת ולרווחה, אפילו אם אני לא עני מרוד. אני יודע שזה לא בסדר, אבל ככה אני מרגיש. ערוף את ראשי.

  • תמר  On 11 באוגוסט 2011 at 12:52

    אח שלי גר בצרפת ומשלם לשנה שלמה על הגן של הבת שלו את מה שאני משלמת כאן לחודש על הגן של הבן שלי. וכן, גם אני כבר לא מבינה מה אני עושה פה וקרובה מאוד להחלטה.

  • vandersister  On 12 באוגוסט 2011 at 0:08

    בא לי לבכות מהפוסט הזה. מחר, שישי, הוא יום הקניות והסידורים שלי. ברור לי שאכנס לסופר ואצא עם כמות צנועה של מצרכים, אחרי שנפרדתי מסכום לא מבוטל של כסף שהרווחתי בזיעת אפי. ועל מה? פואה גרה? גבינה מיושנת משובחת? לא, על דרעק פסטרמה וגבינה חמישה אחוז מחורבנת כלשהי. פשוט לבכות.

  • מוטי פוגל  On 12 באוגוסט 2011 at 2:38

    בדיוק נמצא בפריז (לחודש. אך מימנתי? גזלתי את ביטוח החיים של אחי), מחשבות דומות

  • יעל  On 12 באוגוסט 2011 at 12:34

    המדינה הזאת קורסת מכל הכיוונים אם זה מחאת האוהלים עם זה הרפתנים המסכנים
    גלעד שליט וכהנה וכהנה. העשירים שולטים במדינה חולדאי הם חלאה וחבל שאת זה אנשים לא בדיוק רואים כי אני עוד היום הייתי עושה מחאה לפטר את האדם הזה שרק עושה נזקים לתל אביב
    ראה למשל החלפת ככר רבין במרצפות חדשות כאילו מה הישנות לא היו בסדר
    כל בעלי הרשתות הם גונבים חופשי מהאזרח אני הייתי משאירה את בעלי הבסטות ומעיפה את הרשתות האלו חייבים להיות עקשנים עד הסוף כולי תקווה שהממשלה הדפוקה הזאת תבין זאת
    שבת שקטה ונעימה עד כמה שאפשר
    וכמובן כתבת נפלא צפריר

  • מאזינה  On 16 באוגוסט 2011 at 1:27

    עיוני, פריז יקרה אש. בברלין אותם דברים יעלו לך חצי מזה. חצי.

    • tsoof  On 16 באוגוסט 2011 at 1:31

      אללה איסטור. בקבוק גלנפידיך ב-120 שקל. 12 בקבוקי בטלה (250 מ"ל) בשבעה יורו. איך אפשר יותר זול? נורא, איך מקיזים את דמנו ללא רחמים.

Trackbacks

  • By Mea culpa « Roee-geist on 13 בספטמבר 2011 at 22:45

    […] מה שכותב צפריר בשן בעניינו של דנקנר (מתחיל כאן, ממשיך כאן ומסתיים, לעת עתה, כאן). וכדאי אולי גם לתהות ממתי אמצעי […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: