מה קורה בראש שלי כשיורים שם בחוץ – (סטטוסים וציוצים 5)

היום איבדתי באמת הרבה עוקבים בטוויטר. כלומר: הרבה מאוד אנשים הצביעו ברגליים על מה שעובר בתודעה שלי ומוצא את מקומו במה שאני כותב בטוויטר, תוך כדי החיים שאני חי.

אז הלכתי חזרה לטוויטר כדי לבדוק מה בדיוק אמרתי. פשוט לברר עם עצמי מי הייתי היום. לא סביר שאסנן את עצמי בפיגוע הבא: חשוב לי להשיג עוקבים חדשים, אבלאני לא מוכן לשלם מחיר בלכתוב אחרת ממי שאני.

לפיכך, מצורף פוסט ציוצים שהוא סיכום של היום. הוא יהיה שונה מבדרך כלל, כי הוא לא כולל רק את הבדיחות היותר מוצלחות (כמו ברוב הפוסטים הקודמים), וחוץ מזה הוא ילווה באיזה קומנטרי קטן, שמסביר את הסיטואציה.

היום, למען הסדר הטוב והקוראים שיגיעו לכאן בעתיד, חדרו לישראל כמה חוליות מסיני, וביצעו כמה פיגועים. נכון לעכשיו מוטלות שבע גופות ישראליות כזכרון ליום הזה. נורא ככל שיהיה האיזכור הבא, אני לא יכול להימנע ממנו: צה"ל תקף הערב ברפיח, וגם שם כבר מוטלות גופות לא מעטות. המעגל, חברים, מתחדש בששון הדם ובשאון הצדק ולקול הביעותים של המתים והפצועים וצקצוק הצודקים ואמרתילכמות המומחים.

אבל היום התחיל ללא טרור, בשורה של בדיחות. הנה הן: 

  1. מחר בחדשות ערוץ 2 עם יאיר לפיד: כוחות משטרה מיוחדים בפריצה לילית מתועדת לחשבון הבנק של מרגול.
  2. קמתי הבוקר כל כך מרוצה מעצמי, שביטלתי את המנוי להארץ.
  3. בלי מורך לב ובלי חשיש #אלתרמן

 (סימוני הסולמית מכונים "האשטאג", והם התייחסות טוויטרית לנושא הציוץ)

אחרי זה עברתי לסיפור בשישה  ציוצים:

  1. החבר'ה מרפא"ל נראו נורא מרוצים הבוקר. יודעים איך זה שגיקים מחייכים אליכם מאוזן לאוזן – והם כל כולם התגלמות הג'ריקן הקרוע. (יש המשך!)
  2. אז שאלתי אחד מהם, פנחס מעמול-ביטון, מה כל המרוצות הזאת? יום חמישי, והם צריכים לצאת עכשיו לסופשבוע עם המשפחה ובלי כישורים חברתיים. מה נהיה?
  3. אמר לי מעמול-ביטון: בוס, פיתחנו פיתרון למחאה החברתית! לא ראית בחיים שלך כזה דבר. אמרתי לו, תראה.
  4. לקח אותי לחדר הפיתוח, יושבים שם איזה ארבעים אנשי פיתוח עם חץ 47, ונראים מרוצים מעצמם כמו אריק שרון אחרי שטחן רבע כבש.
  5. הסתכלתי עליהם, ככה, מלאי שביעות רצון כמו שהם, ואז הסתכלתי עוד פעם על החץ 47 ונפל לי האסימון.
  6. מעמול ביטון! אמרתי לו, יה מטומטם, לא ביקשנו ניו טיל. ביקשנו ניו דיל. #זכרונותיו_של_מהפכן #ציוצים_ארוכים_מדי

 וחזרתי לצייץ (כאמור, לא כל הבדיחות טובות. אפילו לא רובן):

10. מה זה העניין הזה שכל אחד יכול לפתוח בלוג ולבטא את עצמו – מי הציע את הרעיון האידיוטי הזה?

11. אבא, למה אתם נפרדים? כי אמא עשתה עם הבוס מה שהיא עושה עם אבא, בני. לא נכון, אבא, לך היא אף פעם לא נותנת לעשות לה בתחת.

 הופה, משהו צץ פתאום:

12. משהו מפייסבוק: פיגוע 28 קילומטר מצפון לאילת:3 לבושי סרבלים כחולים הסתערו על אוטובוס ביריות.מסתננים מאיזור מצריים. (האמנם?)

 אבל אני חוזר לסורי:

13. אולגה ועקנין #אנומליה.

14. עכשיו בגרופון: הופעה של מרגול בקיסריה ב-1700 שקל בלבד או ביקור מהחבר'ה של מולנר.

 זהו. הבנתי. יש פיגוע:  

15. איך שמתחילים הדיווחים על פצועים אנוש, הטוקבקיסטים מקבלים צבע בלחיים.

16. להחרים את הג'יהאד העולמי.

17. קצנו בכם, טרור עולמי ושלמה ארצי!

 ואפילו הדלקתי גל"ץ:

 18. נקווה שיהיה שקט #פסטיבל_מטאל_בדיסלדורף.

19. מרכז המידע שפתח הפיקוד מודיע: אין לנו מושג מה קורה.

20. הקרבות כרגע מתרכזים ליד פילבוקס עד הלום.

והופה צצה לי התודעה החברתית המזוינת:

21. צה"ל מבקש מתושבי האוהלים להתפנות מחשש לשלומם.

22. כתבנו באילת: בוטלה ההפעלה בקלאב הוטל. התחושה קשה.

אני אוהב במיוחד את בדיחות גרופון שלי, כי הן מסמנות לי תרבות ועידן:

23. עכשיו בגרופון: אירוע מתגלגל במחיר של שני קסאמים.

הבדיחה הכי טובה שכתבתי היום:

24. עשרים ושבעה פצועים ביוספטל, 14 נפגעי הלם בשדרות.

הסבר לעוקבים בטוויטר. וגם לקוראים בבלוג:

25. ברצינות: אני מספר בדיחות כדי להתמודד עם מצוקה. זה מנגנון ישן. תוך כדי אני מוחה עמוקות על ראיונות עם פנאטי צבא בגל"צ. מצטער על הפגיעה ברגשות.

ובחזרה לתודעה שלי:

26. ישראלים מחבקים ביחד בכל צורה שהוא בא: ארוויזיון, הפגנה, פיגוע. אולי זה משל על כמה אנחנו לבד.

27. ועוד פעם אנשים מתחילים לזמר: הפתרון – עוד חומה. יהודים שרוצים לחזור לגטו: לעולם לא אבין אתכם.

28. עדי ראייה: המחאה מתה לנו בידיים.

29. איוב קרא: דפני ליף חוסלה בקרבות בדרום.

30. תודה להפועל תל אביב על ההתחשבות ברחשי העם.

31. אמ"ן: אמרנו לכם להתרחק מסיני. שכחנו להגיד לסיני להתרחק מאיתנו.

מסקנה. תמיד אותה מסקנה מזוינת:

32. העניין הזה שאנחנו מפציצים את רפיח אחרי כל פלוץ של ארגון טרור, זה כבר לא פבלובי. זה פאקינג מערכון של מונטי פייטון.

הסערה שחה:

33. הדבר הכי נורא שקרה במחאה הזו, זה שאתניקס קיבלו לגיטימציה

34. עטים יודעים את זה, אבל אחיו הפחות פופולרי של אלסבון מכונה אלסביח

 השעה 11 בלילה. לפעמים אני חושב שאני מבלה יותר מדי זמן מול המחשב.

(אחרון ודי: לא הצלחתי להתאפק והעליתי את ליל חניה. בגרסה לא מתוקנת, כולל טעויות, סאונד איום, זיופים מחרידים של ירדנה בקול שני – ועדיין שיר שקשה מאוד לשים עוד משהו לידו. אז הסתפקתי בזה)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אני  On 18 באוגוסט 2011 at 23:30

    מה שקרה לך זה טיהור טבעי ממזיקים. אתה יכול לנשום עכשיו בשקט.

  • avivamishmari  On 19 באוגוסט 2011 at 11:12

    בחייאת צוף.

    קורה לך מה שקורה לכל כותב/יוצר: אתה מצד אחד רוצה ללכת עד הסוף ולהגיד הכל ולהיות נוקב. מצד שני אתה רוצה את אהבת הקהל ושיצחקו ויהיו מרוצים. אמרתי רוצה? חייב. אבל לפעמים אי אפשר להחזיק בשניהם גם יחד. מה אפשר לעשות? שימותו. שיזדיינו. שיקפצו. אך לא בסדר זה.

    אתה חבר יקר, אז על הצרצרפיס אני שותקת כמו דג 🙂 הנה – (תנועה של יד סוגרת את הפה בריצ'רץ'). בכל אופן עשיתי לך 2 לייקים לפני שהתייאשתי מהמערכת המצחינה שלהם, וזה אומר שאתה חייב לי 5 שקלים מהפרס.

  • Corinna InHebrew Hasofferett  On 19 באוגוסט 2011 at 18:21

    תודה על העדות שאתה אחד מן הרבים והרבות שלא קונים יותר לוקשים. אפילו שהם זולים במקומותינו יותר מגבינה, וצהובים כמותה.
    כשברק צוחק מול המצלמות, גם לך מותר לצייץ.

  • tsoof  On 20 באוגוסט 2011 at 0:26

    תודה לכן על התגובות האלה. תודה רבה.

    אביבה'לה, כמה את חכמה. חוצפה שכזו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: