במקום שבו הכל מותר

במקום שבו הכל פרוץ והכל מותר, יגבו מכם בסופרמרקט עמלה בגין פריסת הגבינה הצהובה שלכם, שמחירה בפיקוח.

במקום שבו הכל מותר, רשתות השיווק יכולות להוריד מחירים בעשרים אחוזים, אבל רמי לוי יכול להמשיך ולישון בשקט ולהצהיר שיגבה עשרים אחוזים פחות מהרשתות. במילים אחרות, המרווחים המינימליים שמאפשרים את כל ההנחות האלו מתקרבים לחמישים אחוזים. ואלה המרווחים של הרשתות בלבד! אל תשכחו שגם המפיצים מרוויחים, וגם הספקים של הרשתות (השטראוסים והאוסמים והתנובות). מה הפלא שהחשבון שלנו בסופר גבוה פי שניים מביקרות שבמדינות אירופה?

במקום שבו הכל מותר, משקיעים מוסדיים ממשיכים להשקיע באגרות חוב של תשובה ובן דוב ולב לבייב ובני שטיינמץ, גם אחרי שאלה איימו לירוק או ירקו בפועל בפרצופו של הציבור. במקום שבו הכל מותר, המוסדיים לא חוששים מהציבור שימשוך את כספו אם הם ימעלו באמון וימשיכו לתמוך בטייקונים מחד, ומאידך לקרוע את הציבור בדמי הניהול. במקום שבו הכל מותר, לציבור אין חלופות – כי כל המוסדיים הגדולים מתנהגים ככה.

במקום שבו הכל מותר, הבנקים ירוויחו עוד מיליארד ועוד מיליארד, כי במקום שבו הכל מותר לא מספיק הרווח הבנקאי האחד והעיקרי מאז ומעולם – שהוא פער הריביות בין המלווה ללווה. במקום שבו הכל מותר ירוויחו הבנקים גם מפער הריביות המוגזם והמנופח, וגם יקרעו למשפחת כהן את הצורה בעמלות במאות ואלפי שקלים בשנה.

במקום שבו הכל מותר, חברות הביטוח יגבו מכם פרמיה חודשית בדיוק מופתי, אבל הפוליסה שלכם אף פעם לא תכסה את התאונה, הפנצ'ר, ההפסד או הנזק שלכם. תמיד תמיד תמצאו את עצמכם בצד ה"מוחרג" של הפרמיה. למה? כי שמונים אחוזים מכם יוותרו על הפיצוי ולא יילחמו בחברת הביטוח עד לקבלתו – וככה, החברות הללו גם חולבות אתכם בפרמיות וגם מפנות את גבן כשאתם צריכים לקבל תמורה על הפרמיות הללו.

במקום שבו הכל מותר, יצעדו שלוחיהם של הטייקונים האלה בראש חוצות במסדרונות הכנסת והממשלה, יישבו ספונים בחדרי השלטון או יזמינו שועים ושרים אליהם לקוקטייל, ויסגרו איזה דיל על החוק הבא: בכרטיסי אשראי, בפנסיה, במרכולים, בסלולר, באינטרנט, ביבוא הרכב, בגידול הבקר, בחקלאות, ביבוא העבדים, בכל פינה שתדמיינו. והאם הם ידאגו לציבור במקום שבו הכל מותר, או לתשובה ולדנקנר ולבן דוב ולאולמרט ולברק ולנתניהו וללנדאו?

במקום שבו הכל מותר הכל מותר, כי אין רשות שופטת. כלומר, יש רשות שופטת, אבל בדיוק חסרים בה 700 שופטים. ומי נפגע אם חסרים שופטים? נוחי? תשובה? עוזי לנדאו? ספק רב. האזרח שנסחט ונשחט במגה ובשופרסל ובקניון ובצהרון ובפנסיה ובביטוח, נפגע פעם אחת על ידי נותני השירותים שלו – ופעם נוספת על ידי המדינה, שלא מוכנה למנות שופטים שיתנו לו סעד.

במקום שבו הכל מותר, שר התשתיות הלאומיות שלכם, עוזי לנדאו, יילחם על זכותן של חברות הדלק לגבות מרווחים יותר גדולים מהצרכנים. חברות הדלק הן הרי אלה שבחרו בו. במקום שבו הכל מותר שר החקלאות ידאג לחקלאים ושר השיכון ידאג לקבלנים.

במקום שבו הכל מותר, לציבור אין שר.

צאו להפגין בשבת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shaultweig  On 1 בספטמבר 2011 at 19:20

    ההויה קובעת את התודעה – קרל מרקס

    יעקב קדמי שעמד בראש ארגון נתיב אמר שמדינת ישראל מ 89 ואילך סגרה בפני היהודים אזרחי חבר המדינות את האופציה להגר לארה"ב וגרמניה. ב 1990 עדיין לא הכירו את המימדים השטניים של הקפיטליזם והמהגרים מחבר המדינות חשבו שהם מגיעים לארץ חלב זבת חלב ודבש ולא לארץ אוכלת יושביה. ההגירה הזו הזיקה לחלק גדול מהמהגרים שעובדים עבודות מסריחות וקשות עבור שכר מינימום ,ומצבם של הותיקים שנזקקו לקיצבאות נפגעו קשות בשל גידול חד באמהות חד הוריות וקשישים.

    הפכתי לשונא ציונות

    • tsoof  On 1 בספטמבר 2011 at 21:49

      הלוואי שנוכל לתקן את זה.

  • vandersister  On 1 בספטמבר 2011 at 21:19

    The Queen and the Soldier – אחד השירים האהובים עלי בכל הזמנים. *קידה עמוקה*

    • tsoof  On 1 בספטמבר 2011 at 21:47

      🙂 שיר נהדר. תמיד יזכיר לי חבר ישן מהתיכון. ותודה לאל, אף מלכה לא הרבה אותו.

  • אלדד  On 1 בספטמבר 2011 at 21:31

    תודה על עוד פוסט שדוקר לנו בלב עם האמת שבו. טוב שיש אנשים כמוך שיודעים להשתמש במילה הכתובה כל כך טוב.
    ואפשר עוד להוסיף כהנה וכהנה: על המקום שבו יש חוק בריאות ממלכתי, אבל אתה יכול למות אם אין לך כסף לרפואה פרטית, על המקום שבו יש חוק שכר מינימום, אבל אפשר להשתכר הרבה פחות, כי אין מי שיאכוף אותו, על המקום שבו יש חוק חינוך חינם, אבל החינם הזה עולה הרבה כסף, ואם אין לך כסף, ההשכלה שלך נעצרת לפני שתוכל להשיג תואר אקדמי.
    הרצל מתהפך בקיברו.

  • נוחי דנקנר  On 2 בספטמבר 2011 at 10:13

    יש לך שגיאת כתיב – בפער הריביות בין המלווה לווה, חסרה למד.

  • Amalia Shenvald  On 2 בספטמבר 2011 at 17:12

    כתבת יפה מאד, ובאמת הצלחת לשמור את זה לא סקטוריאלי ולא מתלהם.

Trackbacks

  • By גבינות והפגנות « סוכר on 2 בספטמבר 2011 at 14:14

    […] צפריר בשן מבהיר מה קורה מאחורי הקלעים של הסופר, חברת הביטוח והבנק שלכם. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: