לא למות טיפש (מאיפה הכסף?)

איציק שמולי הוא סמל מצוין למרחק בין שמאל לימין במדינה הזאת: מצד אחד, יש אנשים כמו ז'וז'ו אבוטבול שחושבים שהוא נציג אותנטי ולגיטימי של ציבור, שהוא יכול לייצג כאן איזשהו שמאל לגיטימי ונסבל בעיניהם. מאידך, מישהי מהפיד שלי בטוויטר, נעה רווה שמה, צייצה הערב את זה: "איציק שמולי מדבר על ישראלים שמוכנים למות בשביל המדינה. אידיוט, להיות אדם חופשי באמת משמעו *שאין* לך משהו ששווה למות בשבילו". למי שתוהה, הסכמתי איתה לחלוטין.

אני מניח שכל זה מעיד משהו על העמדות הפוליטיות שלי. כן, אני חיה פוליטית מאוד. כן, אני שמאלני, ויש מקומות – לא מעט, לצערי – שקוראים לי אפילו שמאלני קיצוני. האם עשיתי צבא? לא עניינכם. האם אני עושה מילואים? תמותו. בדיוק על העניין הזה אני רוצה לדבר.

השיח הישראלי הוא מקארתיסטי לחלוטין, ולא רק מהממסד לכיוון השמאל, אלא גם להיפך. בעצם, בישראל של 2011 אין שיח כלל, אלא שורה של אמירות שכל תכליתן היא לקעקע את הלגיטימציה של הצד השני. מי שחותם על מכתב סטודנטים הוא לא לגיטימי, ומי שמדברר את שרה נתניהו הוא לא לגיטימי, ומי שמקבל מיהודונים אנטי-ציונים כמו ג'ורג' סורוס כסף הוא לא לגיטימי, ומי שמקבל כסף מיהודונים מפוחדים כמו שלדון אדלסון הוא לא לגיטימי. מי שכותב עבור נוחי הוא לא לגיטימי ומי שכותב עבור ביבי הוא לא לגיטימי, ומי שכותב בגלובס הוא כלב של פישמן ומי שכותב בהארץ הוא מטורף קומוניסט.

כלומר, בישראל דהיום אין דיון פוליטי, אלא רק צעקות "קונספירציה!" מודה עבדכם הנאמן ומתוודה שעד לפני חמש או עשר שנים חשבתי שכל תיאוריות הקונספירציה הן חרא של מטורפים לא יציבים או של פרימיטיבים שעוד לא ירדו מהעץ. מאידך, היום אני כבר לא יכול לקרוא טקסט בישראל היום או במעריב או ב-ynet מבלי לצקצק ולהגיד "אין להם בושה, לאנשים האלה, ששולחים את העיתונאים הקטנים שלהם לחרבן על הראש של האזרח הקטן".

"ליבסקינד עבורי הוא לא ממש לגיטימי, ודן מרגלית הוא כלבלב ושומפלבי הוא משהו על הציר בין מטומטם למושחת ושרון גל הוא פיון של ההון", אני חושב לעצמי. ולחשוב שעד לא מזמן קראתי לעצמי ליברל והומניסט. הרי גם אני כבר לא ממש יכול להבחין בין צל הרים להרים, ומסמן חלקים ניכרים מהתקשורת כמכורים.

ולחשוב שאחר כך אני מתלונן על זה שהיהודונים המטורפים מאמריקה, ביחד עם הנוצרים האוונגליסטים עם העיניים המפחידות ונוער הגבעות ומיכאל בן ארי ומועצת יש"ע עסוקים בלעשות דה-לגיטימציה לי ולכל מי שמייצג משהו שמריח משמאל. הרי אני עושה להם את אותו הדבר.

אני מאוד מאוד רוצה שממשלת הימין תיפול. אני חושב שהיא סכנה ברורה ומיידית ללגיטימיות של המדינה היהודית, לציונות ולעתידו של העם היהודי. אגיד את זה ככה: מעולם לא עשו מעטים כל כך נזק איום כל כך להיסטוריה ארוכה כל כך. זאת אחת הסיבות שאני יוצא מהבית בכל שבת בחודשיים האחרונים.

חוץ מזה אני יוצא החוצה כי אני לא יכול יותר עם המצב הכלכלי שלי. אשתי ואני מרוויחים בסדר. לפעמים אפילו יותר מבסדר, אבל המאבק שלנו לחיות חיים הגונים וסבירים הוא פשוט מטורף. מחירי המוצרים והשירותים בישראל הם שערוריה. איכות השירותים במגזר הפרטי והממשלתי הם שערורייה. היעדרם של שירותים רבים הוא שערורייה.

וכל העניינים האיומים הללו נוגעים לי לא כי אני שמאלני – וכאמור, באבו-אבוהַ אני שמאלני – אלא כי אני חי כאן. ואם הם פוגעים בי, הרי שהם פוגעים בעוד 98% מהאוכלוסיה. וברוב המכריע של האוכלוסיה הפגיעה היא קשה הרבה יותר. במילים אחרות: אני יוצא כדי לשפר את מצבי, וכדי לשפר את מצבם של עוד 98% מהישראלים.

אם ביבי ייפול על הדרך זה על הכיפאק, אבל אני לא חושב שזה יפתור לי את הבעיה. מאידך, אם אשלם 30% פחות על מוצרים ושירותים, ואקבל 20% יותר שירותים מהממשלה, ארגיש הרבה יותר טוב. אפילו יותר טוב מכפי שארגיש אם ביבי יתפטר מחר בבוקר.

עוד הבהרה אחת אחרונה ואחריה שאלה: כשאגמור עם המחאה החברתית הזאת, אחזור למחאה נגד מצבם של הפלסטינאים, נגד אי קיום החוק הבינלאומי, נגד השרירותיות של הכיבוש ונגד האפליה של מיעוטים בישראל. אני חושב שזה לא פחות חשוב. ההפרדה מבחינתי היא טכנית לגמרי: נדפוק פרה אחת – ואז נתפנה לפרה הבאה.

אז לסיום, היות שאני שמאלני, והיות שהשיח הפוליטי בישראל חולה, והיות שאף אחד לא מאמין למי שלא שייך למחנה שלנו, והיות שאני חושב שהמאבק הזה הוא מהחשובים ביותר שהיו פה אי פעם (אם לא פאקינג ה..), אני חייב לתהות בקול רם: מאיפה הכסף?

תנו לי בבקשה תשובה. אל תשאירו אותי חשוף בצריח מול ההאשמות של הימין ומול יודעי הסוד שאומרים לי ש"יום אחד אפשר יהיה לדבר" ו"זה לא לפייסבוק".

מאיפה הכסף למימון המחאה? מה המטרה? אני מבטיח להמשיך להיות פיון טוב ולבוא לאן שיגידו לי, אבל תעשו לי טובה: גאלו אותי מטפשותי. אותי ואת מאות האלפים שמסביב. כדי שנחזור מהפגנת חצי המיליון והמיליון הבאה, בלי התהייה המטרידה של מי שלח אותי למאבק הזה, ומי בדיוק מתכוון לקטוף את הפירות הפוליטיים שלו.

אני שואל כי מה שנראה קודם כמו בחירה טקטית לגיטימית, עלול להתברר עוד מעט כטרגדיה אסטרטגית. אז אני שואל עכשיו, כדי לא לבכות אחר כך.

(הבלוג הזה ימשיך להירתם למאבק ולהביא את התובנות, התחושות והתהיות שלי. עם זאת, אני מקווה שממש בקרוב הוא יחזור להיות בלוג הסיפורים שלי, כדי שלא אשכח למה הקמתי אותו מלכתחילה)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבישי בורלא  On 4 בספטמבר 2011 at 2:15

    קודם כל, כרגיל, פוסט יפה ומדוייק ואני מסכים עם כל מילה.
    לגבי שאלתך מאיפה הכסף, אנסה להסביר בכמה מילים פשוטות ואז אשלח אותך לאתר שיסביר בהרחבה.
    1. והכי חשוב- פתיחת התקציב הדו שנתי מחדש עם אופציה להרחיבו. זה אפשרי וכל ההססמאות שהרחבת התקציב יפרקו את מדינת ישראל הן שטויות במיץ. הסברים באתר.
    2. שינוי יחס המיסוי בין מיסים ישירים לעקיפים- גם לעשירון העליון זה יהיה שווה יותר, מי ש"יפגע" מכך זה אולי המאיון העליון, ועם כל הכבוד לא כזה אכפת לי שיורידו להם כמה אלפי שקלים נוספים ביחס לכמות הכסף שהם מרוויחים, ביחס לזה שזה יצור חברה מתוקנת יותר וביחס לזה שרק בישראל יחס המיסים הישירים ועקיפים הוא כ"כ מעוות.
    3. החזרת עודפי מיסים לתוך התקציב על מנת להשתמש בצמיחה הכלכלית לרווחת הציבור
    4. ניצול התקציבים הקיימים במלואם ולא להשאר בתת ביצוע שמכתיבים פקידי האוצר וחוק ההסדרים שתוקע כל החלטה דמוקרטית וחונק אותה תקציבית

    במילים אחרות- זה מה שזה אומר לשנות את המדיניות הכלכלית ולא לעשות תיקונים קוסמטיים למגזר כזה או אחר על חשבון מגזר אחר.

    הסברים מפורטים כולל אפשרות לשאילת שאלות וקבלת תשובות תוך יום יומיים בדף הפייסבוק של נייר הלקמוס: http://www.facebook.com/lakmuspaper

    חשוב לקרוא וללמוד את הנושא הכלכלי. כי כמו שאמרת, חבל שנבין עוד שנתיים שירינו לעצמנו ברגל או משהו כזה, כמו שקורה כבר כמה שנים טובות.

    לילה טוב

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 8:14

      לא הבנת אותי: שאלתי מי מממן את המחאה.

  • ברוריה  On 4 בספטמבר 2011 at 6:12

    אכן יש בלגן. מודה שמקווה שהשלב הבא של המחאה יהיה מאורגן יותר.

    בימים כתיקונם, האתר http://www.drishot.org.il/ מציג את רשימת הדרישות המפורטת, וגם עוד כמה מסמכים מעניינים – שנכתבו (ונכתבים) על ידי אסיפה של תנועות, ארגונים, מאהלים ומומחים-מוחים לכלכלה (פרופ' יוסי יונה וכד'). אלה המסמכים שאמורים להגיע אל שולחן ראש הממשלה וחבורתו. יש לציין שלא כל המאהלים חתומים שם.

    אתר הדרישות נפל כרגע (5:53, 4/9/11). לא יודעת אם בגלל עומס גולשים או מה. כעקרון, הכל מוצג שם וגם נתון לדיון. מצאתי עותק כאן: http://2nd-ops.com/manager/?p=197
    וגם כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=820208
    וגם כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1239483.html

    דיבורים מפוזרים יותר אפשר למצוא כאן:
    http://ohel.j14.org.il/

    מקווה שעזרתי (וש"דרישות" יתעורר…) 🙂

  • ברוריה  On 4 בספטמבר 2011 at 6:18

    וכמובן שכחתי פרט חשוב: מסמך הדרישות נשלח הלילה, ליל ההפגנה הגדולה, לראש הממשלה.

    אחת, שתיים, שלוש, ו… מתחילים. אקשן!

  • אלה בשן  On 4 בספטמבר 2011 at 8:01

    אם אני לא טועה, השאלה היתה מי מימן את המאבק הזה

  • עידן לנדו  On 4 בספטמבר 2011 at 9:13

    נכנסתי כמובן בגלל הכותרת…

    לא בעיה למצוא את פירוט ההתנהלות הכספית של מאבק שהשקיפות היא ערך יסודי בו. הלוואי על כל מוסד ככה. הנה שני לינקים (לא לפספס את סעיפי הטושים והבריסטולים):

    http://shakufbaohel.org.il/index.php/%D7%92%D7%96%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D

    http://shakufbaohel.org.il/index.php/%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F

    מעבר לזה אני חושב שכל שאילתה שתישלח ישירות למטה המאבק תזכה להתייחסות עניינית. מדובר כמובן בעובדות, כך שאין לצפות שהן יזיזו במשהו את הליבסקינדים.

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 9:38

      תודה עידן. זה מקסים.

      עם זאת, זה לא באמת אינפורמטיבי. הרבה עצים, מעט יער. אני הולך לחשוב על פתרונות.

  • עידן לנדו  On 4 בספטמבר 2011 at 9:47

    זאת הגישה. תמיד אפשר לשפר.

    בסך הכל התנועה הזאת מתעצבת תוך כדי תנועה, בלי שהיתה לה "ערכת התמצאות" מן המוכן. מול הגולמיות הזאת מסתמנות שתי תגובות: המצקצקים והמצקצקות ("לא יהי חלקי עימכם!") שחוגגים על כל פגם קטן (כלומר, מחפשים בנרות תירוצים להישאר בחוץ, בנוחיות של הכורסה שלהם); ולמולם, ומשנסי המותניים, שנרתמים לעזור ולתקן.

    ומה נספר לנכדים שלנו? שהיינו מאלה או מאלה?

  • זיו  On 4 בספטמבר 2011 at 11:41

    מי מממן? אלו שמממנים את מחאות הימין, מהממשלה ומארה"ב, גם מאירופה. התורמים של ההתנחלויות, והעיתון של ביבי. הם התורמים. אותם תורמים רק מהצד השני. הכסף הגיעה מהרבה אנשים, ואני לא יודע ממי. אולי בכלל מאיש אחד מיליארדר, אבל אם לא שואלים את הימין מאיפה הכסף להפגנות (עוד ב96…ואולי לפני זה), למה לשאול את המחאה הזו? אם הימין יגלה מאיפה הכסף, אז שגם המחאה הזו תגלה.

    http://colaholic1972.wordpress.com/2011/09/04/499999/

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 14:07

      מעניין. אני דורש מהצד שלי לעמוד בסטנדרטים מסוימים, בלי קשר להתנהלות של צדדים אחרים. זה הקטע המחורבן בלהיות יפה נפש.

  • Arthur gorodnitsky (@Roosteroosi)  On 4 בספטמבר 2011 at 13:18

    ידוע שהשמאל הלאומי ותנועות פוליטיות אחרות מנסות לתפוס גל על המחאה, ידוע גם שהשמאל הלאומי נפגש עם סטנלי גרינברג, אני יודע, קיבלתי את המייל שלהם על כך.
    ברור מתוך כך שכל העמותות, האירגונים הפוליטיים והאירגונים החברתיים נותנים את כספם להמשך המאבק.
    אני לא מבין למה זה מפחיד אנשים.
    תצביעו למי שאתם רוצים בלי קשר למחאה, אבל תבואו למחות על חוסר שוויון, על הרחבת התקציב ועל צמצום פערים!

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 14:06

      יש לי בעיה עם משפטים שמתחילים ב"ידוע ש.."

      בדיאלוגים הנהדרים בין דותראקים אצל ג'ורג' מרטין, הם אומרים הרבה פעמים "it is known" בתוספת משהו מופרך לחלוטין, כשאחרי הדובר מחרים ומחזיקים דוברים אחרים כמו הד: "it is known".

      אצלי, it is not known. אני לא מקבל דברים רק כי הם ידועים.

      (חוץ מזה אני מסכים עם כל מילה :))

  • חיים ו.  On 4 בספטמבר 2011 at 13:32

    "להיות אדם חופשי באמת משמעו *שאין* לך משהו ששווה למות בשבילו".

    אז לאדם "חופשי" אין ילדים? או לחילופין עקרונות או אידיאלים עליהם הוא מוכן להלחם עד מוות?
    אדם "חופשי" לא יציל אדם מבית בוער, לא שווה למות בשביל זה.
    אדם "חופשי" לא יעזור לאדם המותקף ברחוב, לא שווה למות בשביל זה.
    אדם "חופשי" לא יעמוד על שלו מול מי שמאיים על חייו, לא שווה למות בשביל זה.

    האמת, זה מסביר לא מעט מהתפיסות הפוליטיות שלך…

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 14:03

      פופוליסט בשקל. לקחת משפט ולהוציא אותו מהקשר זה הכי קל בעולם. האם הייתי מת למען הילדים שלי? לא עניינך. האם היית מת למעני? תעשה טובה, תישאר בחיים.

      זה לא דיון פילוסופי אלא התייחסות לאי-ההסכמה בינינו כמשהו שישנו. במילים אחרות, אני אפילו לא טוען שאני צודק, רק שאני חושב אחרת ממך. אבל כאמור, בישראל של 2011, אסור לחשוב אחרת.

  • חיים ו.  On 4 בספטמבר 2011 at 14:52

    כאן היתה תגובה של טרול.

    • tsoof  On 4 בספטמבר 2011 at 15:58

      אנשים חושבים בטעות שהמרחב הזה הוא ציבורי וסופג הכל. הוא לא זה ולא זה.

      אתם מוזמנים להקיא על טקסטים בטמקא, יחד עם כל עמישראל. לא אצלי בבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: