לפני שתמותי

צאי כבר מהבית. עזבי כבר את הספה הזו ואת שולחן העבודה. עזבי את המחשב הזה. צאי מהעשן. צאי מהענן. צאי כבר מהבית לפני שתמותי.

נכון, מפחיד בחוץ. האנשים דורכים על הרגליים, מדברים חזק, המוזיקה זועקת, הבאסים דופקים נמוך נמוך ומערערים את שיקול הדעת. נכון, מוזר שם. לאנשים יש כל מיני צבעים, ויש להם גם ריח, ואי אפשר לכוון את הווליום שלהם. הם עלולים להסתכל לך עמוק בעיניים, ולכי תדעי, אולי מאחורה הם גם מסתכלים לך על התחת.

הם מלחששים, האנשים המוזרים שבחוץ. הם בטח מדברים עלייך. הם רואים את השנים האבודות בזוויות העיניים שלך. הם אומדים את צערך ואת ארנקך ואת יציבתך ואת תומתך. הם בטח רוצים ממך משהו, האנשים הקולניים שם בחוץ. הם עלולים לדבר בקלישאות, וגרוע מכך, הם לפעמים רוצים שתעני, וכמה קלישאתי זה לענות לזרים שם בחוץ.

בחוץ, כשאת לוחצת על לינק ואת מגלה שהוא וירוס, את לא יכולה לברוח החוצה, לסגור את הדפדפן, לטרוק את הלפ טופ בבעתה. בחוץ את עלולה לשאת בתוצאות. כאילו לא הספיקו לך עד עכשיו כל התוצאות האלו.

צאי, צאי כבר החוצה, תרגישי את הרוח על הפנים ואת הטיפות הקרות, הדוקרות. את המתוק של הילדים והמלוח והמריר של ההורים והעצוב עצוב של הזקנים על כיסאות הגלגלים שלהם. צאי ורסקי כבר את הסמארטפון הזה שלך, שמתחזה למציאות.

בחוץ, מותק, הזכרונות שלך יצופו ויעלו ויקרמו פנים חדשות שיזכירו לך פנים ישנות וכאבים ישנים, ועיני זרים נעוצות בעינייך יביאו לך שדים ורוחות של פעם ויעירו יש שחשבת שאינו, וכל מה שדחוס לך עמוק עמוק בבטן יעלה ויצוף וישוב וידקור ויכאיב לך בכל מה שהיה רדום. בכל מה שהושתק והושקט בכל הנצח שעברת כישבת בסלון וראית את האח הגדול.

אבל בחוץ יש גם תקוה, ומשבים חדשים וזכרונות למחר, במקום כל מה שיהיה מחר בטלוויזיה. בחוץ יש את כל מה שחדש ואת כל מה שלא מופיע בלוח השידורים. בחוץ, את שומעת, נפקחות העיניים ומתפוקקות האוזניים והריחות שבאף, אפילו המסריחים, הם חדשים ומסעירים. בחוץ לפעמים נורא רוצים למות, אבל חיים תוך כדי.

אז למען השם, צאי כבר מהבית. לפני שתמותי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 9 בנובמבר 2011 at 19:57

    ישר ללב.

  • avivamishmari  On 9 בנובמבר 2011 at 22:46

    יאפ.

  • בתיה אטינגר-מבורך  On 11 בנובמבר 2011 at 0:50

    ולמה מגדריות? כשלעצמי, "צא כבר מן הבית" או "צאו כבר מן הבית", מסבר לי יותר את האוזן.

    • tsoof  On 11 בנובמבר 2011 at 11:17

      כי זו הדמות שבחרתי. וכי ככה הדמיון שלי החליט. מי שמחפש פה החלשה של נשים – ברוך הבא. זה עניינך, וזה לא קשור אלי כלל.

  • לי ליאור  On 11 בנובמבר 2011 at 2:53

    נעמת לי

  • stupidalarm  On 11 בנובמבר 2011 at 20:49

    אתה פשוט טוב. תמשיך .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: