דברים שקרו אתמול

מה הסיכוי שיום אחד, משום מקום, ייקרע לכם צוהר ויראה לכם לרגע איך אתם נראים בעיני האנשים שאתם אוהבים? המציאות הרי אינה כאן ואינה בשום מקום. היא רק בעיני הרואה. אני יודע כמה קלישאתי זה נשמע, אבל זה גם נכון להחריד: אנחנו רואים את המציאות בעינינו אנו, והמבט שלנו תמיד מוגבל, תמיד מצומצם, תמיד צר כל כך.

אתמול חגגו לי יום הולדת 40. היו פה רק אנשים שאני מאוד מאוד אוהב, ואני תמיד מזמר את העובדה שיש לי מעט מעט חברים. כאלה שאפשר למנות על יד אחת, כמעט. לא פלא, לפיכך, שהאחים שלי והגיסים שלי היו כמעט רוב. 16 איש היו כאן אתמול, ועוד שלושה ילדים, אבל הם תמיד כאן והם פרטיים בהחלט.

ועדיין, למרות שאני מכיר את רוב רובם של האנשים האלה כמו את כף ידי. למרות שהם הכתלים הפרטיים שלי, שמכירים (ומכירות) כל נמש וכמעט כל הרהור שאי פעם היו לי, אני לא רואה אותי בעיניהם. ואתמול, לשעתיים או שלוש, ראיתי.

כשאחי ניגן, כשחברה שרה, כשאחותי דיברה, כשחבר הקריא לי שיר, כשאשתי שתקה וכשהקריאה מכתב מהחבר שבניו יורק, הפכתי לרגע למישהו אמיתי ואותנטי ואמיץ ושמח. ודאי שאיני כל הדברים האלה רוב הזמן, אבל לרגע הייתי, וזה היה רגע יחיד, שאין שני לו. רגע שמבקר ונשאר ולא נשכח לעולם.

תודה לכם, מרים ועמוס וננסי ויוסי ואירית ויגאל ויריב ולימור וארז ורונן ואביטל ויואב ורוני ותומר. ותודה לשי שכתב לי משם. ותודה לאלה שניצחה על כל העניין הזה בכל החן שהוא מובן מאליו מרוב שהוא מוכר, אבל בכלל אינו כזה.

תודה על כל האהבה הזאת. התברכתי בכם עד מאוד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שאול סלע  On 16 בדצמבר 2011 at 17:20

    3 ילדים

    ינאי,אוריה, שכחתי מי השלישית

    ואיפה היתר ?

    • tsoof  On 16 בדצמבר 2011 at 17:26

      ינאי ואוריה הם לא שלי. לאחות שלהם קוראים הללי. גם היא לא שלי.

  • כרמלה כ. שלומי  On 17 בדצמבר 2011 at 7:55

    ם בצוהר שנפתח לכיוון צוקי אתה משתקף מלא קסם. אכן בורכת, ילד

  • ia (@yuk_a)  On 17 בדצמבר 2011 at 10:45

    אבל מי זאת אירית?
    צ'מע, הערב הזה טיפטיפה עשה לי חשק לארגן לי גם כזה לכש.
    אני מקווה שיעבור לי עד ש, אני לא אמיצה כמוך.

    כבר אמרתי שאתה אהבת חיי?
    נשיקות.
    י.

    • tsoof  On 18 בדצמבר 2011 at 23:25

      מותק, אני נורא מקווה שתזמיני אותי. מת עלייך.

  • רוני  On 17 בדצמבר 2011 at 18:48

    ראית אותך כמו שאנחנו רואים אותך. מרהיב. תודה, אהוב לבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: