המקרה העצוב של אלי הורביץ ומבקר המדינה

אלי הורביץ היה אסטרטג גדול ומנהל גדול. הוא ברא את טבע במו ידיו והביא אותה למקומה היום – חברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם, ששווה הרבה מאוד מיליארדים. על הדרך הוא עשה הרבה מאוד כסף בעצמו, וגם הביא הרבה מאוד ערך להרבה מאוד ישראלים שהשקיעו בטבע במשך השנים. הוא היה תעשיין ומנהל יחיד במינו, ג'ק וולש ישראלי. אולי אפילו יותר מזה.

אלי הורביץ מת. יום או יומיים לפני מותו הוא ביקש מהרופאים שטיפלו בו בתל השומר "לטפל בו כמו חולה רגיל". ספק אם הם עשו כן, אבל זו בקשה אצילית, מעוררת כבוד. מבקר המדינה החליט לבדוק עכשיו אם אכן טיפלו באלי הורביץ כראוי. זו החלטה שמעוררת הרבה פחות כבוד.

הבת של אלי הורביץ חושבת שאביה מת כי רופאיו הזניחו את הטיפול בו. זה עצוב. זה גם נורמאלי. זה קורה לרבים מאוד. אינספור משפחות שאיבדו קרובים בבית החולים סבורות שהטיפול לא היה מספק, או שהיה שגוי. זה טבע הדברים. אנשים מגיעים מקולקלים לבית החולים. לפעמים הרופאים מצליחים לתקן אותם ולפעמים לא. לפעמים הם אפילו שוגים בדרך.

ההבדל בין אלי הורביץ לאדם הפשוט שמת במיטה במסדרון או על שולחן הניתוחים, הוא שכל ישראלי יודע מי היה אלי הורביץ. ומסתבר שגם מבקר המדינה יודע מיהו. המבקר, זה שתפקידו להציץ אל לב המערכות הציבוריות בישראל ולחזור אם תובנות לגבי איכותן, יעילותן, נקיון הכפיים של אנשיהן, החליט שמותו של הורביץ, חולה סרטן בן 79, חשוב דיו כדי לשים בצד דברים אחרים. השריפה בכרמל למשל. המשט של המרמרה למשל. פינוי דיירי עמידר למשל. חוקי המותר והאסור של בית שמש למשל. ההשתלטות של ראש הממשלה על כלי התקשורת למשל.

המבקר הכריז מזמן שהוא יבדוק את כל שהוא מוצא לנכון. המבקר גם מוכר כאדם שאוהב מאוד את תשומת ליבה של התקשורת. אבל עד היום, הוא הצליח לרוב לבחור את נושאים שהם לא רק פופוליסטיים, אלא גם רלוונטים לכל בית בישראל. היום הוא החליט לבדוק את הטענות של משפחה ישראלית שיש לה 300 מיליון דולר בערך. וסוללה של יחצ"נים, עורכי דין ואסטרטגים ועיתונאי חצר שמאזינים לפתחה. אלה, כך סבור המבקר, האנשים שזקוקים לתמיכתו.

המבקר מיצב את עצמו עד היום כרשות רביעית, כשומר הסף נטול משוא פנים של נקיון הכפיים הציבורי. ההחלטה לבדוק את מותו של הורביץ עלולה להתגלות כאומללה ביותר שקיבל בשנותיו בתפקיד. במדינה עם הפערים החברתיים הגדולים ביותר בעולם המתורבת, הולך שומר הסף של הדמוקרטיה, ומקצה את כוחותיו כדי לגונן על החזקים ביותר, השבעים ביותר, משפחה מלב ליבו של האלפיון העליון, כזו שיכולה לגרום לבית החולים לבצע בדיקה פנימית, להגיש תלונה למשטרה, לעתור לכל רשות שהיא. על זכויותיה של המשפחה הזו עומד המבקר.

ולא על זכויות מהגר אתיופי או פליט סודני או שפחת מין אוקראינית. אפילו לא על זכויותיו של סטודנט תל אביבי.

אלי הורביץ היה אסטרטג דגול שביקש, על ערש מותו, שיטפלו בו כמו חולה רגיל. אם אלי הורביץ היה לוחש עכשיו מהקבר אל המבקר, הוא בטח היה אומר לו לשתות מים וללכת לבדוק דברים חשובים באמת. לא את מותו של מיליונר זקן שגוסס מסרטן. ואם בוזגלו היה יכול ללחוש עכשיו מהקבר אל המבקר, האם המבקר היה טורח להקשיב?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בן אשכנזי  On 28 בדצמבר 2011 at 7:31

    זה נכון שאין סיבה אמיתית לבדוק דווקא את המקרה הזה, אבל כל מי שיצביע על כשלים במערכת הבריאות הציבורית מבורך. מי יודע אולי בסוף יוסיפו תקנים כי אלי הורוביץ מת מסרטן וזו תהיה התרומה שלו למדינה לאחר מותו.

    • tsoof  On 28 בדצמבר 2011 at 9:14

      אתה צודק בן. ועדיין, גם כדי למנוע לזות שפתיים, אני חושב שעדיף לתלות בדיקה כזו באירוע אחר.

  • ELDAD MISCHARI  On 28 בדצמבר 2011 at 10:11

    אתה צודק בכל מה שכתבת.
    אבל כנראה שגם משפחת הורוביץ סומכת רק על מבקר המדינה, ולא על ועדות חקירה פנימיות שתמיד מוצאות שהש"ג אשם, ופוטרות מאחריות את מי שמשלם להם משכורת. לפחות נשארו לנו מבקר המדינה (ללא שיניים) ובג"ץ (שבקרוב יואייש ב"אנשי שלומנו") שגם את החלטותיו הממשלה כבר לא מבצעת.
    סליחה שאני ציני: הורוביץ ביקש שיטפלו בו כאחד האדם, וטיפלו בו כאחד האדם. אז על מה הקצף? תחלואי מערכת הבריאות (שברור שהכוונה של הממשלה להפריטה כולה) ידועים לכולם. מה נשאר עוד לבדוק שלא בדקו? אז ייצא עוד דו"ח שלא ייושם "כי אין כסף".
    ועוד משהו בענין מבקר המדינה: לקח שנה למבקר המדינה לבדוק את ענין השריפה בכרמל. "יודעי דבר" אומרים שהדו"ח קשה. כרגע הדו"ח במצב מסמוס, בתגובות הנפגעים ותגובות לתגובות וסוללת עורכי דין מלקקת שפתיים.כדי שהנפגעים יוכלו לשמור על כסאם. הוא יפורסם כנראה אחרי שידעו בבירור שתוצאותיו יהיו כתוצאות דו"ח טרכטנברג.

  • firebladejunky  On 28 בדצמבר 2011 at 13:44

    כתיבה חדה ואנושית כאחד. וואלה, אם היינו חיים בביצה קצת יותר שפויה, הייתי ממליץ בתוקף לשלוח אותך למלא משרה ציבורית מכתיבת דרך.

    • tsoof  On 28 בדצמבר 2011 at 15:48

      תודה. אני לא בטוח שזה רעיון טוב.

  • עירא - Ira  On 28 בדצמבר 2011 at 15:25

    רק תיקון, ניטפוק קטן – הורוביץ לא הקים את טבע, הוא השתלט עליה, לקח אותה מידי אביה מולידה והפך אותה מחברת פיתוח תרופות עם חזון ציוני קטן לחברת תרופות גנריות עם חזון קפיטליסטי גדול. למעונינים במידע נוסף חפשו את הספר "אבא טבע".

    • tsoof  On 28 בדצמבר 2011 at 15:47

      עירא, טבע כמו שאנחנו מכירים אותה היום היא אסופה של כמה חברות היסטוריות. הורביץ הוא האיש שיזם וביצע את המיוג שלהן, והפך אותה לחברה הגלובאלית שמשפיעה על החיסכון של כל משק בית בישראל.

  • Corinna InHebrew Hasofferett  On 28 בדצמבר 2011 at 18:32

    לקרוא בשם 'טבע' לחברה שמרוויחה מן הלא טבעי, מתאים והולם לכל מה שקורה אחרי '1948'.

    • עירא - Ira  On 28 בדצמבר 2011 at 18:40

      מה לא טבעי בתרופות? הן עשויות מאטומים כמו כל חומר אחר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: