חמישה דברים שאתם חייבים לדעת על פילים (שיעור ביצירתיות)

ראשית דבר, שקר גס: מחקר חדש שהתפרסם בארה"ב מגלה ששלושה מיליון אידיוטים ברחבי העולם כותבים מאמרי מומחים תחת כותרות מגוונות להפתיע שמתחילות בדיוק ככה: "חמישה טיפים על…", "שבע עובדות על…", "22 דברים שלא ידעתם על…" ועוד מספר מפתיע להטריד של ואריאציות על הנושא.

השקר הוא שלא באמת פורסם מחקר כזה. כל היתר נכון לגמרי. אני כמובן לא מדבר עליכם. גם אם פרסמתם רשימת טיפים שכזו, אתם ודאי אינכם אידיוטים. ובגלל זה, חברים, תקשיבו טוב טוב.

העניין הזה של מאמרים, כתבות, פוסטים ורשימות טיפים התחיל במוח עיתונאי שביקש להפתיע ולמשוך תשומת לב. וזה עבד כשזה היה מיוחד. היום, כשכל המאמרים שאפשר לקרוא בלינקדאין או במרחבים המוזרים האחרים של אנשי המדיה החברתית, ההשמה וההכשרה, מתחילים ב"כמה טיפים על", זה כבר ממש לא מקורי או אטרקטיבי. האמת היא שזה לעוס, טחון, משומש, חסר כל השראה ומיותר. בקיצור, אם אני ממש חייב לתת טיפ אחד לכותבי מאמרים, אז אל תכתבו טיפים.

מה שאתם באמת צריכים כדי להיראות מומחים בתחומכם ולכתוב מאמרים שאנשים יקראו, זה לעשות משהו אחר, חדש. משהו שאנשים לא עושים. משהו שיזעזע טיפה את הסביבה הטבעית שלכם. משהו שלא יגיד לקוראים שלכם את מה שהם קראו במאה מאמרים אחרים. בשביל זה, תידרשו להשתמש בכלי נדיר שלא מופיע בטיפים. לכלי הזה קוראים יצירתיות.

את מה שאני הולך לכתוב עכשיו אני לא עושה בשבילכם אלא למען קהילות שלמות של קוראי טיפים מעורפלי מוחין ושפופי גו. קוראים לזה שיעור ביצירתיות, והוא מתחיל בפיל.

תארו לעצמכם פיל. לא מסובך, נכון? כולה פיל. לא ביג דיל. כלומר, כן ביג דיל. בכל זאת, פיל.

אל תגידו את המובן מאליו: את מה שכולם יודעים – כולם יודעים. אין טעם לכתוב אותו. כן, פיל הוא היונק היבשתי הגדול ביותר. לפיל יש ארבע רגליים ואוזניים וחדק וכל הקוראים שלכם נוחרים או שהם נמצאים מזמן באתר אחר. תגידו בבקשה משהו שאף אחד אחר לא אמר על פילים.

ככה למשל: בזמן האחרון גיליתי שהפיל שלי, גרשון, רגיש לגלוטן.

אל תחשבו מחוץ לקופסא: ואל תבקשו מהקוראים שלכם לחשוב מחוץ לקופסא. כי כשאתם אומרים את זה, אתם קלישאתיים. ואף אחד לא אוהב קלישאות. תעבדו בתוך הקופסא. יש לכם פיל. עכשיו תעשו איתו משהו חדש. למשל, כל אחד יכול להביא דימוי בנאלי בסגנון "כמו פיל בחנות חרסינה". אז למה לא לעשות ואריאציה בתוך הקופסא של הקוראים שלכם?

ככה למשל: "אל תתנהג כמו פיל בחנות של סביח".

דמיינו משהו חדש, מופרך: אם אתם מספרים לאנשים את מה שהם שמעו מיליון פעם, כמו "מוטב לא לכתוב בפייסבוק שהפיל שלך מניאק", הם ירגישו מרומים. לחצנו על הלינק המבטיח לפוסט שלך וכל מה שיש לך להגיד זה דברים שאנחנו יודעים? אנחנו לא באים לכאן יותר. הפילים בסכנת הכחדה? יאללה, נסו להגיד את זה בדרך חדשה, מוגזמת ומופרכת. כזו שגם תעביר את המסר וגם תפתיע.

ככה למשל: הפילים באפריקה נכחדו בשבוע שעבר סופית, חוץ משניים שמשרתים בצבא הסודני בתור מש"קי אפסנאות ואחד שתקוע באשראם מחוץ לקינשסה ולומד קבלה.

ציירו כבשה: כן כן, אני יודע, זה לא כובע. זה נחש בריח בולע פיל. וזה נהדר שאתם ואני יודעים את זה. כי יש לנו בסיס משותף לדיאלוג. הבסיס הזה, יהיה זה ספר מוכר או מימ לעוס עד זרא, נותן לכם כלים להפתיע את הקוראים שלכם. גם כאן, אתם משתמשים בעולם תוכן מוכר כדי שהקורא שלכם ירגיש בנוח, אבל גם כדי להחריד אותם מהמקום המובן מאליו. זה הכלי הבסיסי ביותר של האדם היצירתי: לחשוב, להגיד או לראות דבר במקום שבו הוא לא אמור להיות.

ככה למשל: אחמדיניג'אד מאיים: אלפי ג'ירפות על תל אביב.

ולסיום, הזכירו לקוראים שלכם את האמת שהם שכחו מזמן: למה לפיל יש זנב?

(כדי שלא יסתיים בפתאומיות).