הצופים של משחקי הכס ואנחנו: פוסט גיקים מתלהם

אני קורא מעת לעת ביקורות על "משחקי הכס". כלומר, מנסה לקרוא. לא באמת מצליח. הנה הודאה איומה באשמה בנאלית: עוד לא ראיתי אפילו פרק אחד של הסדרה הזאת. ועדיין, יש לי כמה דברים להגיד לאנשים שצופים בה ומגלים את ווסטרוס. ואפילו אנסה להגיד את זה בלי אף ספוילר.

אני מבלה בווסטרוס זמן מאז תחילת המאה הנוכחית בערך. או אולי מ-99. כבר לא זוכר. אני כבר לא תייר בווסטרוס. אני תושב. פאק, אני כנראה אזרח. אולי אפילו יש לי טירה קטנה בטריידנט. ככה אני ו-ווסטרוס, ווסטרוס ואני. קרובים קרובים. ואם אתם לא יודעים מה זה טריידנט, אז זה קלשון בן שלוש שיניים. זה גם אזור בווסטרוס שתחום בשלושה נהרות. ולבעל הבית באזור קוראים טולי. לקייתלין סטארק, אשתו של אדארד, קראו קייתלין טולי לפני שהיא התחתנה. ודיסקליימר אחרון: אני קורא את החרא הזה באנגלית, אז אם אני טועה בשמות בעברית זה כי אין לי מושג איך כותבים אותם בעברית.

כל העניין הזה שהציבור הרחב מגלה פתאום את המאסטר פיס שאנחנו, כמה מיליוני גיקים מטורפים, מכורים לו מזה כל כך הרבה שנים, הוא תרגיל בניסיון להבין את הציבור הרחב. לפעמים, כשאני קורא ביקורת על הסדרה, או כשאני שומש על "קליסי" (זה דני, לעזאזל. או דנאריס בשבילכם. קליסי זה כמו להגיד "צ'יפית" או "מנהיגה". זה לא שם, זה תואר, ערימה של ברברים נטולי גינונים ותבונה שכמותכם), או על הסקס, או על הראש המתגלגל של <הכנס ספוילר>, או כשאני שומע אנשים ממלמלים "ווינטר איז קאמינג", יש לי תחושה של ברברים בשער. כאילו צובאים לי מאות מיליונים על בית האחוזה הפרטי והמבודד שלי, מלכלכים את השטיח וחושבים שיש להם מושג על מה הם מדברים.

וזה מעניין, כי החווייה של סונג אוף אייס אנד פייר (כן. ככה קוראים לזה. שיר של אש וקרח, בעברית. משחקי הכס הוא בסך הכל הספר הראשון. לא קוראים ככה לסדרה. אבל לך תשכנע חצי מיליארד איש. אני יודע, הסוסים ברחו מהאורווה) היא חוויה לא ויזואלית עבור הרבה מאוד אנשים כמוני. אנחנו רגילים לדמיין את הגיבורים שלנו. לדמיין את הטירות שלנו. לדמיין את הקרבות שלנו. לדמיין את הדרקונים שלנו. פאק, גם את הסקס אנחנו מדמיינים. אנחנו גיקים למען השם. We don't do it. We are fine with imagining it.

ת'כלס, דני מתחתנת עם דרוגו כשהיא בת 13. אנחנו נזהרים עם הלדמיין את הסקס. יש מדינות שהיו עוצרים אותנו בגין מחשבות כאלה על ילדות בנות 13. ככה כשחושבים על זה, ברוב המדינות היו עוצרים אותנו על מחשבות כאלה.

ואני חושב שאתם, שהתפרצתם לנו לווסטרוס כמו 22 צבאות ערב בתוספת פרסים, אתם לא מצליחים לדמיין שום דבר. ומכיוון שמאכילים אתכם בכפית עם איזה ווסטרוס ויזואלית, אתם נאחזים וכותבים ומדברים על המובן מאליו: על הסקס. על האלימות. על ההלם של לאבד גיבור.

אני מבין את ההלם שלכם. מתרגלים לזה כשקוראים את מרטין. זה אפילו נהיה יותר גרוע. אבל הסקס והאלימות? זה מה שמעניין? זה כאילו שתחלקו אוסקרים על תפאורה ותדלגו על פרס הסרט הטוב. מרטין כל כך נהדר כי הדמויות שלו כל כך חיות ועגולות ומורכבות. הוא כל כך נהדר כי הדיאלוגים שלו חריפים, אבל אפילו יותר מזה, כי התחושות והמחשבות של הדמויות שלו כל כך מוחשיות ואותנטיות.

אבל את הדברים האלה אי אפשר לצלם, אז אתם לא יודעים אותם. אתם מתרוצצים כמו קרנפים בחנות של בסט ביי, וצורחים כל פעם שדותראקי מזיין או סרסי (אני לא מצליח לחשוב על השם הזה בעברית, לעזאזל) מוצצת. ומדברים על זה ומנתחים את זה ומבקרים את זה, ועל הדרך אתם מפספסים את ווסטרוס האמיתית.

בטח כבר הבנתם כמה טיריון חשוב בסדרה. תקשיבו לי רגע, במקום לחשוב על הציצים של שאה (דמות נפלאה), נסו להבין מה מניע את טיריון. ומה מניע את שאה, לצורך העניין; מה גורם לסרסי להיות כזאת פוסטמה; למה דני כל כך אחוזה בדיבוק הזה של לחזור לווסטרוס כמלכה; למה רוב יעשה את מה שיעשה (ולא, זו לא רק נקמה). מרטין כתב Raison d'etre כמעט מפורש לכל אחת מהדמויות שלו. כן, ודאי שיש שם תאוות כוח, אבל יש הרבה יותר מזה. וזה הקסם האמיתי של ווסטרוס.

בקיצור, עזבו רגע את התפאורה, ותקשיבו לסיפור, לעזאזל. זה סיפור נהדר! זה סיפור חזק וחריף ומרגש עד דמעות. זה סיפור עצוב ומתסכל (נסו לחכות שש שנים לפרק הבא, חובבנים), זה סיפור מורכב ואפל וחכם. זה סיפור נפלא! בטח אחד מהגדולים שמסופרים בדורינו. עשו לעצמכם טובה: תקשיבו לסיפור.

(אחר כך תריצו חזרה לסקס. לפחות מהניסיון לקרוא את הביקורות הנרעשות, זה נשמע כאילו יש מה לראות.)

ולאר מורגוליס*, ילדים.

* ולמען השם, תלמדו קצת היי וליריאן לפני שאתם ממלמלים ווינטר איז קאמינג. התרגום למה שכתוב שם למעלה הוא לא פחות חשוב: All men must die.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • mashkazg  On 14 באפריל 2012 at 11:56

    ומה עם המסכנים ש"שלושת המוסקטרים" הם נר לרגליהם, ונופלים בפח פעם אחר פעם לראות את העיבודים הדלוחים שהוליווד עושה? אה?! אה?!

    • tsoof  On 14 באפריל 2012 at 12:01

      יש נפשות שאי אפשר להציל. ות'כלס, אחרי 200 שנה, זה נהיה מיותר להציל אותן.

  • MBL  On 14 באפריל 2012 at 12:58

    זה נכון שקשה להבין את העומק של הסיפור בסידרת הטלויזיה, וחבל שלא הכרתי את זה לפני (אני מאוד אוהבת לדמיין) אבל אני ורבים מחברי שנחשפו לסדרה בשנה שעברה קראנו עכשיו את כל הפרקים (כולל הבלוק האחרון) ואנחנו מאוד שמחים שזה קרה – מה גם שהיו לנו מלא דמויות וטירות חדשות לדמיין.

    יחד עם זאת אני ממליצה בחום על הסדרה, היא מכבדת את הספרים ומרהיבה ביופיה (למרות שבפרק האחרון הם יצאו קצת מהעלילה בספר).

  • אנונימי  On 14 באפריל 2012 at 19:45

    ואת הסילמריליון באנגלית קראת?

    • tsoof  On 14 באפריל 2012 at 22:07

      לא. את האנפינישד קראתי באנגלית. את הסילמריליון יש לי בעברית בטח כבר 20 שנה.

  • מאשה, טיפול שורש  On 14 באפריל 2012 at 20:06

    אנחנו בטיפול שורש קשות עם סנוביזם, לא ידענו שמישהי תעקוף אותנו. אבל כל מילה בפאקינג סלע!

  • תמר  On 15 באפריל 2012 at 13:34

    כן, כן, כן!
    *(אולי למישהו יש להשאיל לי את הספר האחרון בסדרה, "רוקד עם דרקונים", שטרם תורגם ולא נמצא בספריה הציבורית שלנו )?

    • tsoof  On 15 באפריל 2012 at 13:54

      אני לקחתי מיריב גוטליב. אבל כבר החזרתי מזמן.

  • דרול  On 15 באפריל 2012 at 15:41

    מצטרף לMBL.
    ביום שנטלתי ידי את "משחקי הכס" בשנת 99 או 98 קראתי אותו , פעמיים.
    לא מגזים.
    מאז אני פאנאט של מרטין ופאנאט של ווסטרוז , אז מה?
    מבחינתי זה שHBO עשתה סדרה , זה רק מביא לנו כבוד. בטח לא מחליף את הכתיבה והקריאה והספרים.
    חוץ מזה , באמת הסדרה מקסימה.

    • tsoof  On 15 באפריל 2012 at 15:49

      כן. אני בטוח. מה שבאמת טראגי בכל הסיפור זה שצריך להגיד את האמת: הוא מידרדר בספרים ארבע וחמש. ההסתבכות שלו עם ענייני הזמנים תוקעת אותו. והסוף השל ספר החמישי – גם אחרי הטראומות הקודמות – זה כבר כמעט טו מאץ'.

  • guyeiny  On 16 באפריל 2012 at 0:58

    פרחה נשמתי בספר החמישי, עד כדי כך שלקחתי הפסקה לפני הששי עד להודעה חדשה.
    ולגבי הסדרה – החוויה של מי שקרא שונה ממי שראה.
    זה הכל.
    אל תזלזל בהם.
    עדיף עיבוד קיטשי לשייקספיר שרואים אותו מליונים מעיבוד נאמן למקור שרואים אותו מתי מעט, לא?

    • tsoof  On 16 באפריל 2012 at 15:35

      אני מניח שתמשיך לחכות לשישי עד שמרטין יחליט אחרת.

  • urimland  On 16 באפריל 2012 at 17:37

    מסכים עם הרוח הכללית כאן:
    1. כיף להיות קורא ותיק ולהתנשא קלות על החדשים.
    2. הסידרה בסה"כ נחמדה (ראיתם את הקטע ב-SNL השבוע?)
    3. הספר החמישי עשה לי דאון רציני. מסורבל בטירוף ופשוט לא כתוב טוב.

    מעבר לזה, רוצה לומר שגררמ נראה לי ח'תכת פוץ.

    • guyeiny  On 16 באפריל 2012 at 18:38

      לגבי 3: אתה מתכוון הרביעי 🙂

  • Eden Kupermintz  On 19 באפריל 2012 at 13:09

    יאללה צפריר, כנס את הווסאלים ואנחנו אחריך. נשטוף את הדרומיים המלוכלכים הללו, ילדי קיץ ארורים. עד אולדטאון (אההההה זה נורא) ירעדו לשמיעת השם שלנו. We do not sow!

    • tsoof  On 19 באפריל 2012 at 13:41

      טיהי! שימעו אותי צווח!

      • Eden Kupermintz  On 19 באפריל 2012 at 13:42

        "שימעו אותי צווח". אם מקודם הייתה לי בחילה מהעברית, עכשיו הקאתי על כל המסך.

      • tsoof  On 19 באפריל 2012 at 13:44

        hear me squeak!

    • tsoof  On 19 באפריל 2012 at 13:43

      אגב, של מי הוורדס האלה? איירון מן? אני בצבא ומתקשה לגלוש…

      • Eden Kupermintz  On 19 באפריל 2012 at 13:44

        Greyjoy. כי אין מקום על האי לנטוע חיטה והם לוקחים הכל בבזיזה. או לפחות היו, לפני שהם כופפו את הברך.

      • tsoof  On 19 באפריל 2012 at 20:34

        כן. איירונמן. כמו שחשבתי. לכופף את הברך זה מחריד ברמות יוצאות דופן.

  • מורזי  On 21 באפריל 2012 at 23:16

    הוא לא קורע את הרצועה של הברך כשהוא מתכופף ככה, איך היא יכולה מתחתנת אחר כך.

  • Trolly  On 25 באפריל 2012 at 3:10

    I hear ya, man.
    Think of the bright side, though. The series are making some of those ignorant peasants pick up the books and read. Martin gains more minions. All is well. And you should read something more entertaining than television reviews 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: