מלחמות שבוע הספר בראי אוטו-טרויאני

בחוץ רועמים הרעמים ובורקים הברקים ונאספות הסופות. יוני בחוץ, וביוני נלחמים הישראלים. נלחמים באויבים, ברעים, באחים. כעת נלחמים הסופרים ברשתות, ומאחורי גיבורי יוון – גרוסמן ועוז, שלו וקניוק – נאספים צבאותיהם, מאות ואלפי אנשי חיל מכל קצוות הארץ. עורכים ומגיהים, משכתבים ולקטורים, מעצבים ודפסים ומו"לים שיושבים באוהליהם וכוססים בציפורני כבודם האבוד.

והטרויאנים, מה יעשו הטרויאנים שבנו וקיבצו וגידלו ורוממו את עירם, שחומותיה נושקות לרקיע, ושעריה זהובים ושקלים וממון וניירות ערך ומכשירים פיננסיים? נעולים הם בלפיתת כזב של בני פריאמוס, זה בצווארו של זה. כשני עקרבים שכל עולמם מתכנס רק לקרב האחד הזה, שאין לו התחלה ואין לו סוף, שהשמש בו עולה ושוקעת והשבועות והחודשים נוקפים בו, והם רק סובבים זה את זה, הקטור ופריס, היפים והנעימים, זה והארבע במאה שלו והאחר בעוד מבצע ועוד קופון. רק זה את זה הם רואים. ושיזדיינו היוונים.

הוא יושב וכותב, ומדי פעם בפעם פותח חלון אל האיליאדה דה-לה שמעטה שם למטה. יושב וכותב את התינוק לבית רבן שלו, שלוּ ישכיל ויפליג ויצלח את כל שאות המרורים, את כל מחסומי הכתיבה, את  מכאובי ההיום ואת דאגות המחר ופצעי המחרתיים, וימלט את עצמו אל חופיו של לקטור חסוד שיאהב, שיידע גם יד עורך מעודנת ולב מו"ל מרטט – לו אכן ירהיב ויגמא את כל המסע הזה – הרי שיושלך בסופו כאחרון האכאים אל שדות המוות, אל מול שערי ההון הטרויאנים, למות אלמוני. מוות קצר, זועם ותכליתי, ללא הדר, ללא כבוד, ללא צל"ש ללא זכר.

כאילו אין די בכל ספרי המופת שם בחוץ, בכל ביקורות השבח וההלל, בכל הזוכים בפרסים, בכל סלבריטאי הספרות המוגבהים מעמו אלף אמה, עכשיו באים גם קרבות הממון האלה. והיוונים, על אף אכילס ופטרוקלוס, מנלאוס ואגממנון (בגרסתם הקניוקית-גרוסמנית-אלי עמירית, החלושה והחרישית, הצנועה והעגומה) אין להם אלא להתפלל אל ההרה שלהם, וכשההרה שלך היא לימור לבנת, כמה רחוק תגיע?

וזה גורל הספר שאולי ייוולד לו: לרבוץ בתהום הפעורה, למטה-למטה, בבאר עמוקה שלרגלי גיבורי הקנון המתפללים אל מולך הממשלה שיואיל וירצע את אוזנו של ההון. הוא נוחר בצחוק. לסיזיפוס היו סיכויים לא רעים.

ובינתיים, מה לו ולקולות הקרב? בבוקר הוא מוכר מילים ביריד, עשר בלירה, ובערב מתכנסים הוא וכל שטרם כתב. הוא ועברו מתגוששים, ודמם ניגר, משחיר לבן עמודים. שב ונלחם בעברו, והעיקר לשכוח לרגע את ההווה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Ofer Goren  On 6 ביוני 2012 at 16:11

    זה לא הפתרון, אני יודע, ובכל זאת, אני לא קונה ספרים ישראלים במבצע של "מלא את ארון הספרים שלך בספרים לפי משקל והוסף עוד סופר למעגל העוני" במאה שקל. אומרים לי שאז הסופר לא מרוויח כלום, כי אני לא קונה. אני חושב שלקבל 10 אגורות על ספר שכתבת במשך שנתיים משפיל לא פחות.

    • tsoof  On 6 ביוני 2012 at 17:05

      לו לפחות הייתי צדיק כמוך.

      • Ofer Goren  On 6 ביוני 2012 at 19:59

        זה באמת לא עניין של צדיקות. אני אפילו לא יודע אם זה נכון או לא נכון. שוב, אם אני לא קונה, אז הסופר לא מקבל אפילו את המינימום. מצד שני, איך אפשר להרשות את הזניית הספרות העברית ככה? אז קונים ארבע הרלן קובן במאה, ואת הספרים העבריים קונים בחנויות קטנות. בלי מבצעים. לדוד גרוסמן מגיע כל שקל.

  • איתמר  On 6 ביוני 2012 at 18:24

    אני לא מבין אתכם.
    לרשתות הספרים יש אינטרס למכור ספרים במחיר יותר גבוה, כך הם יעשו יותר כסף. אבל הם מוכרים 4 במאה כי כך אנשים יקנו. לכן המסקנה המתבקשת היא שהספרים הנ"ל לא שווים יותר מ 25 ש"ח. אולי הסופר חושב שכן.. אבל בתכלס, כשזה מגיע לאנשים שצריכים לפתוח את הארנק.. המציאות מוכיחה שהספרים האלה לא שווים יותר ממה שמוכנים לשלם עבורם.
    http://www.jims-israel.org/heb/pdf/PPbooks.pdf

    • tsoof  On 6 ביוני 2012 at 18:37

      כשלא יהיה לך מה לקרוא לא תחשוב ככה. ובעצם, ממילא הציבור לא יכול להתרומם מעל הרלן קובן, אז למה שהרשתות יתנו לו משהו אחר? זה אנחנו, קונים צוללות אטומיות ומתפרקים מכל נכסינו.

  • איתמר  On 7 ביוני 2012 at 14:01

    אם אנשים היו מוכנים לשלם יותר, החנויות ישמחו מאוד להעלות את המחירים. המשמעות היא שהבעיה היא לא בלקוחות אלא באיכות הספרים..

  • שמעון בר  On 10 ביוני 2012 at 8:53

    אאוריקה, יש,יש פתרון. קנה אותו ספר,שבו רצית. שלם עבורו את מחירו הנקוב (משהו בין 79 ל89 שקלים) .הרווח שלך – 11 שקלים ו3 ספרים ,שלא ישכנו על "מדף הבושה" (יש לי כאלה 3) ולעולם לא יגיע הזמן לקרוא בהם. רווח נוסף…ספריה, אותו מוצר שאין לו יורשים. ולרחוב יפלטו,לאחר לכתך, פחות ספרים. פחות זיהום. רווח נוסף…הסופר ,ההוצאה לאור וכול המעורבים יקבלו את המגיע להם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: