היום הכי טוב בשנה

אין לי זמן לכתוב את הפוסט הזה. באמת שאין לי זמן. היום הוא היום הכי טוב של השנה, ולמה לבזבז אותו על פוסטים?

אבל בכל זאת, הנה משהו לפרוק מהחזה הנפוח ולתת גם לסביבה: אין עוד ימים כאלה, כמו היום הראשון של שארית חיינו, היום הראשון של ה"אחר כך". היום הראשון שבו נפרדים סוף סוף לכמה שעות מהסבתות, הדודים, ובמקרה של טיפוסים מהסוג שלי (שמכונים "הורים") – מהילדים, שמתפזרים להם לענייניהם. אז נכון, היום הכי טוב של השנה הוא בכלל מחר (כשהם יילכו לבתי הספר ולגן) אבל בינתיים, אשתי הטובה לקחה את הבנות מכאן. מה שמשאיר לי את האפשרות הנדירה, ובכן, לעבוד! ואצלי, היום הכי טוב של השנה הוא בכלל יומיים!

הו, האושר.

היום הוא היום בו אני שולח עשרות קטעים חדשים שכתבתי מהבוקר, שבו אני שולח הצעות מחיר והצעות לפעילות מהפכנית. היום הוא היום שבו פייסבוק יכול להפוך – במחי תוכנית אסטרטגית משורטטת על מפית בהפסקת קפה – ללונה פארק שיווקי, וכל איש עסקים צנון הופך תחת עטי לסטיב ג'ובס על קוקאין.

היום הוא היום שבו מתחילות הדיאטות, היום שבו יוצאים לריצה, לרכיבה על אופניים, לשחייה. היום הוא היום שבו אוכלים רק ירקות, מגניבים ללקוחות את התחת, מפסיקים עם הסוכר, הפחמימות, הדחיינות, הסיגריות, האלכוהול, הכל הכל. היום!

היום הכל אפשרי. אפילו לגעת בירח, או לפחות לצאת לדרך.

היום, באמת, הוא היום הכי טוב בשנה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ido2267  On 9 באוקטובר 2012 at 14:03

    "טוב" ולא "טובה" במשפט האחרון.

  • עודד  On 9 באוקטובר 2012 at 19:39

    צפריר תודה;

  • שמעון בר  On 9 באוקטובר 2012 at 20:56

    לא הצלחתי להבין, מדוע היום הטוב של השנה הוא היום שבו תכניות אסטרטגיות משורטטות על מפיות בהפסקת קפה. לאיזה יום בדיוק אתה מתכווין. הבעיה ש ל י , שאינני מבין…וכיוון שאני מעריך את חוכמתך ואת חוש ההומור שלך,עד כה…זה עושה אותי לשוטה הכפר. מי אוהב להיות כזה?
    אלא אם התכוונת לכך שכל יום הוא היום הראשון של שארית חייך…אבל כזה היה גם היום הראשון של יציאתך מרחם והיום הראשון…של כול יום ראשון. גם שני וגם שלישי וכך הלאה. לא מבין ומתבייש. לא אוהב להתבייש ועוד בפומבי, בפני כמה מאות.

    • עדו  On 9 באוקטובר 2012 at 22:07

      אחרי שבועיים עם הילדים בסוכות מקום העבודה האפרורי שלי נראה פתאום כמו אי טרופי אקזוטי ושליו במיוחד. אני בהחלט מבין למה צפריר התכוון.

    • tsoof  On 10 באוקטובר 2012 at 12:25

      אני חושב על זה באמת כיום הראשון של שארית חייך. היום שבו אתה מפסיק להחליט ומתחיל לעשות.

      חוץ מזה, השקט מהילדים… אין מילים לתאר את השקט.

  • chellig  On 9 באוקטובר 2012 at 22:15

    מצויין, גם אני רוצה ימים כאלה

  • ניר  On 10 באוקטובר 2012 at 16:32

    זה לא בדיוק תשדיר עידוד להורות. למעשה, בתקופה האחרונה אני קורא יותר ויותר על הורים שצריכים חופש מהילד שלהם..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: