אחד שלא היה נבחר

מרץ יהודי כזה שיכולת למצוא בשמריהו לוין כבר אין היום. היום, גם הנמרץ שבבנינו ממהר אל מלאכה אחת ודי לו בה. אל בית המסחר שלו או אל הבנק, אל ספרו שהוא כותב או אל תלמידיו, אל המפלגה או אל התנועה או אל התומכים. מרץ כמרצו של שמריה כבר אין בחלד כלל. היום כבר אין יהודים שהם גם פולנים וגם גרמנים, גם בריטים וגם אמריקאים, גם עסקנים וגם שולחים ידם במעש. שמריה קשישה היה משורר ומשנורר, אמנסיפץ ורב, חבר בדומא הרוסי וגם בקונגרס הציוני. ידו בכל היתה, ויד כל בו, וכל שנגע בו הוצת והואר וחויך מלוא העין.

בכל יבשת צעד, עם זיק של צחוק בעיניים ואיזה קונץ בשרוולו, ומתיחה או התחכמות לשון היו לו לכל: לביאליק, לאוסישקין, לז'בוטינסקי אפילו לוייצמן בעצמו. אין רחוב בתל אביב שלא טעם את נחת לשונו: מוצקין וסירקין, אחד העם ונורדאו. בטרקליניהם של שועי עולם ובככרות העיירה פסע, וגדולי עולם ופשוטי עם אהבוהו כאהוב אח ובן ואב. את לשונו היהודית המתלהטת, את דבר החוכמה מקתריאליבקה, את רוחב ידיעותיו ואופק לשונותיו. בטפיחה יהודית על הכתף ובזקנקן פריסאי ועיניים שראו הכל, בגב זקוף ועיניים נוצצות, יודעות סוד, מתחבלות תחבולה, מרחמות ודואגות, חכמות וזקנות, הילך שמריה בכל קצוי תבל. הילך וקיבץ.

לפעמים גם ניצתו עיניו הכהות והפקחיות של שמריה בזעם מכלה, ואז היה משלח בך את קלחתו כלבה רותחת, בלי לתת דעת אם לבד אתם או ברבים, והיה חוצב ממך את זקיפות הקומה ואת שביבי הבטחון, עד שהיית נותר שמוט ודואב ואכול אשמה. ולמחרת היה בא אליך כתמול שלשום ומחבק את כתפיך ומביט לך קרוב קרוב בעיניים, ויורד מכסאו הרם ויוצק מים אצל רגליך, בחרפה מתנצלת וענווה. "סלח לי רעי!" היה אומר לך. "איני יודע מה היה לי". ודעו לכם שלא קל היה לו לשחח קומתו, שכן על אף שהיה איש רעים להתרועע והכל ביקשו את קרבתו, שמר שמריה את ליבו למעטים, וגם כאשר בא ברבים וחיבק וליטף ונישק כמונטיפיורי, את אהבתו ורעותו ונאמנותו שמר למתי מעט. למתי מעט ולאומה.

בכל מקום הלך שמריה בשליחות האומה, נושא את עולה על כתפיו הצרות. היה נואם לגדולים וקטנים, ומקושש עוד פרוטה ועוד מיל לבית ספר, לאוניברסיטה, לבית עם, למתנ"ס. היה מצחיק יהודים וגויים ומבכה אותם, מתחנן ודורש, משבח ומגנה – לשונו דולגת אנה ואנה, וקהלו לכוד לצליליה כילדים הנוהים בעקבות חלילן. ואם לא נתרוקנה הקופה הכחולה, הרי שבזכות שמריה לא נתרוקנה, ואם חלילה כלו כל קץ וכל גרוש, שב שמריה ונשלח להודו או כוש, ברזיל או אוסטרליה, לשוב ולמלא קופת העם הפודה אדמותיו ומחיה לשונו ומחנך נעריו ומקומם לוחמיו. את תקומת האומה רתם ואת הקדוש ברוך הוא, ושניהם היו לסוסי המרכבה שבה עבר בכל עיר ופלך, לתנות דלותנו ולמלא אסמינו.

ואפילו כשתש כוחו ונתערערה בריאותו הוסיף להכות על הפתחים ולקושש עוד שילינג ועוד לירה, לחייל עייף, לאם דאוגה, לילד רעב לא עלינו. עד יומו האחרון, נתן אברים רמ"ח וגידים שס"ה ומילים אפיים ארצה, לקומם האומה השכוחה. עשרה קבין של מרץ באו אצל העולם, ואת כולם לקח הממזר. ומה הפלא שלנו לא נותר דבר מכל זה? ומזל שהרבה כתוב ודבֵּר, דבר תורה ודבר עכשיו, דבר ציון ודבר גולה. מזל שגולל תולדותיו וחנננו במעט מכל הטוב שזרעו בו האל והחדר ובית המדרש והאוניברסיטה, כי כך יכולים גם אנו ללקט מעט מהזרעונים שפיזר על דרכו.

ואולי – לכו תדעו – אולי היה המרץ היהודי הזה שניטע בשמריה הגאון משהו שבא מן האוויר. אולי היה זה אותו דבר מה מסתורי שנתגבש מן האוויר ונפח לאומיות בעממי אירופה, וליבה את הגחל של קרעי אומה שכוחה, ברוסיה ובאוקראינה, בפולניה ובגרמניה. אולי לא היה זה מרץ משלו כלל, אלא מרץ שנולד מתעתוע שווא שהשמיע תאודור הצעיר בבזל של סף המאה העשרים. אולי הכוח בעצמותיו והדבקות בנפשו הושמו שם מתוך אותו חלום שנשב ברוחות אירופה הקרה, והוציא נערים מבתי אביהם ונערות מחיק אמותיהם, לשלח אותם דרומה וקדמה, אל הלבנט השכוח, אל חלום ההבטחה שהופר ונתרחק וגסס לו בפינה מרוחקת של עותומניה הגדולה. אולי היה זה הרמץ שביסוד המרץ.

אולי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  On 27 בנובמבר 2012 at 14:29

    איך הגעת לעסוק בדמותו המופלאה?

  • zvigal12  On 28 בנובמבר 2012 at 10:43

    מהלשון הקולחת ועושרה התרשמתי, אך עדיין את כותרת המשנה לא הבנתי.((גדולי עולם כדני אקוניס ואופיר דנון הזכירו לי קטע נשכח שכתבתי) כלומר לא הבנתי למה נזקקת לה כדי לשבח את שמריה, ואולי בקשת להביא דוגמא לפסוק אם הראשונים כבני אדם… וגומר. בין כך ובין כך נהניתי לקרא את מה שכתבת.

  • zvigal12  On 28 בנובמבר 2012 at 10:44

    וגם למה הצלבת בין השמות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: