סטטוסים וציוצים 11

והנה משהו שמזמן לא העליתי: אסופת ציוצים מיותרת! אני רק אשים את זה פה ואחר כך אכחיש כל קשר לדבר הזה.

לקחתי את המכונת אספרסו, טסתי למקלט וקיוויתי שנצליח להציל גם את הילדים.

אמא, מתי אפשר יהיה לצאת כבר מהבונקר ולהצביע לביבי?

לאנשים שבאים בטענות לתושבי תל אביב: איפה הייתם כשהתקלקלה לנו מכונת האספרסו?

אתמול ניהלתי עם הילד שיחת התבגרות והסברתי שמבחינתי הוא יכול להיות הומו, טרנסג'נדר ואפילו לעשות פורנו. הכל לגיטימי. חוץ מטבעונות.

אנה (5): אבא, אני רוצה את הקיץ. אבא (41): אנה, אני רוצה את הניינטיז.

חוסר צדק פוליטי זה שבסקס שלנו היא מפנטזת על אובמה ואני עדיין תקוע עם דליה איציק.

מכל הדברים הנוראיים שאנשים עושים לילדים שלהם, הנורא ביותר הוא לשלוח אותם למערכת החינוך.

דרכים להתאבד מהקל אל הקשה: 1. ציאניד. 2. כדור בראש. 3. קפיצה מעזריאלי. 4. גיליון אוקטובר של מגזין מנטה.

הסוד להורות מאושרת הוא להיעלם בלי להשאיר עקבות.

קופאית: סיגריות? אני: הפסקתי. קופאית : תרומה לילדים חולים? אני: לא. קופאית: לתושבי הדרום? אני: לא. קופאית: לאלמנות? אני: תני לי מרלבורו אדום.

אם יש דבר שהעבודה בעיתונות לימדה אותי, זה לבקש כסף מההורים.

אני אוהב לצאת מהבית. זה מזכיר לי כמה אני שונא לצאת מהבית.

כל פעם שפיית השיניים באה לבקר, שדון החניכיים נשאר לבד בבית ורואה פורנו.

הרעות נשאנוך בלי חירות ומק"י.

היי זאת שלי, ואני רוצה להזמין אותך להצטרף לסיור בקבר רחל.

האמת, נשבר הלב שליברמן לא הלך עם קדימה. תודו שאפילו אתם הייתם מצביעים ל"דוואי!"

לא תרצח זה דיבר טיפה שרירותי בעיני: מילא "לא תרצח אחר הצהריים", זה אני מבין. אבל ככה על הבוקר, למנוע מהבן אדם את הדברים הקטנים?

כתיבה שיווקית טובה יכולה לעשות שינוי אמיתי בהתנהגות צרכנים. הנה, התנ"ך למשל.

לחברינו הטובים בעוטף עזה: תהיו חזקים! אנחנו אתכם! ולחברינו הטובים בעוטף פתח תקוה: אנחנו גם אתכם! בעצם שכחו מזה. אתם לבד חבר'ה.

1.  אמא קנתה בגט. 2.  אנה (5): איזה בגט ארוך! 3. מיה (9): איזה בגט עבה! 4.  יונתן (12): אמא, אבא קפץ מהחלון.

היא: אולי תעשה משהו עם הילדים? אני: ילדים, מי רוצה לראות פורנו עם אבא?!

כשאני אומר אופוזיציה אמיתית אני מתכוון לאשתי.

הקטע הכי נפלא בלגדל ילדים זה כשאתה זורק את עצמך מתחת אוטובוס.

ביבי, ליברמן, סער, כץ, דנון, אקוניס, רגב, יריב לוין ופייגלין מנהלים את המדינה, ואנחנו עוד מפחדים מהחמאס ומהאיראנים.

אני: את המחלף הזה רבין בנה. ואת זה וזה גם. היא: ושם, למה לא בנו מחלף? אני: את המחלף ההוא פואד לקח הביתה.

מסתבר שגם הבוקר יש לי ילדים. אני לא לומד מניסיון.

שבת בבוקר הוא הרגע בשבוע שבו אני מתחבר ליקום ולטבע. במיוחד לחיות שאוכלות את הגורים שלהן.

הפלנו את ממשלת החמאס – ואז עזרנו לה לקום.

בשלוש מילים: הכל תחת שליטה. בשתי מילים: הכל תחת.

בפיקוד העורף ממליצים להיכנס לממ"ד. בעצם עדיף למקלט. בעצם עדיף לאירופה.

אנחנו יורים על עיתונאים בעזה כי גמרנו לחסל את העיתונאים בישראל.

יש רק שני דברים שבאמת אין להם סוף. הטמטום האנושי ושרשור אימייל של הורים מהגן.

שומר על סטטוס קוו עם הטלוויזיה: הם מדברים בלי להגיד כלום, אני שומע בלי להקשיב.

מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בנתב"ג.

מי יגן על הדמוקרטיה מפני המצביע הישראלי?

זהו, נגמרו שבע השנים הרעות. עכשיו סתם חרא.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך ותמיד נאהב אותך, אבל לאבא ולאמא קצת קשה עכשיו ביחד.

חברים טובים יהיו אתך גם ברגעים הקשים ביותר. ולא משנה כמה רמזים תתן להם שאתה רוצה להיות לבד, החארות יישארו עד שייגמרו הבירות.

עשרה קבין של יופי ירדו על העולם. תשעה נטלה ירושלים. והחביאה אותם ממש מצוין.

אף פעם אל תתנו לאיש זר לומר לכם שאתם לא מסוגלים. בשביל זה יש משפחה.

עם כוח גדול בא גנאדי, השליח מהסופר.

אם לא נדבר על מזג האוויר, אולי הוא יילך.

עוד סטטוסים וציוצים.

ועוד.

ועוד.

ועודועודועוד. ועוד!

אחרון ודי.

כמעט ושכחתי: עוד אחד.

 ועכשיו אחרון באמת באמת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 1 בדצמבר 2012 at 12:08

    צחקתי צחוק מר, ואימצתי את "הכל תחת". תודה צוף.

  • יחיאל  On 2 בדצמבר 2012 at 10:00

    צחקתי צחוק רחב ואימצתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: