פוסט פרטי להיא שחוששת שאקבל אולקוס

 לא פעם אני שואל את עצמי מה הערך של הדברים שאני קורא (וכותב) כאן, במרחב שבין הבלוג שלי לפייסבוק ולטוויטר. ושוב, אלה ודאי דברים שכבר שמעתם בעבר, אבל מה אנחנו אם לא תיבות נגינה קלוקלות עם פלייליסט מוגבל, כמעט גלגל"צי? אז אני שב ומסובב את דברי. מה עוד יש לי לעשות?

כשאני שואל על הערך שישנו או איננו, אני מתכוון בעיקר לרשימת החברים המוגבלת של כל אחד מאיתנו, או לעדות העוקבים שלנו. בכל זאת, הקיטוב פה נראה לפעמים כל כך קיצוני, שספק אם למי מאיתנו יש נכונות של ממש להקשיב לצד השני. ואם אנחנו מחזיקים ברשימות החברים שלנו גם ימני מחמד, או סמולני גוילעם, הרי זה רק כדי לקנטר אותו מעת לעת, או כדי להניח את דעתו-אנו על זה שבכל זאת, אנחנו פלורליסטים וליברלים ונאורים.

ולפיכך, אני אומר ביני לביני, מה זה משנה אם המילים שלי מגיעות ל-200 או ל-2,000, אם ממילא נכונים לקרוא אותן רק אלה המשוכנעים בצדקתי? הרי כך אנחנו משכנעים זה את זה במעגל שתחילתו וסופו אחד הם: מראש היינו משוכנעים. עכשיו אנחנו רק מורחים מעט חמאה על השכנוע.

ולכן, כל הערך שיש לי במילים האלה, מנומקות יותר או פחות, פופוליסטיות יותר או הרבה יותר, הוא המילים עצמן. הדרך שבה הן מסודרות יפה זו אחר זה, רצופות, לא דורכות על הרגליים, מסתדרות בשורות ובטורים ומעגלים ובמשולשים שווי שוקיים. והפוליטיקה? שתשב בצד, שתרקוד, שתישק לי בתחת. אין לה מקום אמיתי כאן. היא כלי שרת בשביל לסדר מילים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלירז  On 16 בינואר 2013 at 15:56

    (:

  • רן  On 16 בינואר 2013 at 16:22

    לא בטוח שאני לגמרי מסכים בקשר לחוסר ההשפעה. אמנם באופן הגיוני לא תגרום כנראה למצביעי בנט לעבור לשמאל, אבל המילים שלך בהחלט יכולות לגרום לנדידה של מצביעי עבודה לכיוון הצבעה למרצ, למשל.

  • שמעון בר  On 16 בינואר 2013 at 16:37

    המילים הן נשקו של היודע ואוהב אותן. הכוונה אינה רק להשפיע. אני מקבל את מילותיך כתמיכה. עלי אינך משפיע, אותי אינך משכנע. בי אתה תומך. מי אני שאמנע את תמיכתי (תגובתי) ממי שתומך בי?
    פרט לזה ,אני מניח כי כמו כול אוהבי הכתיבה ,אתה נהנה מן הכתיבה עצמה. לי ,כתיבתך מזמנת כתיבה משלי. אני נהנה משתיהן…ומה צריך הבן אדם,יותר.
    אינני יודע עם זה אלקטוראלי, אבל אותי מספק גם דיאלוג בשניים…לך יש יותר…הרבה יותר.

  • שלמה מורד  On 16 בינואר 2013 at 18:03

    למלים יש השפעה על האדם . לפעמים הן יכולות להלהיב להפוך לססמאות לבטא חזון , עמוק בנפש בנשמה. לפעמים הן מצחיקות מנחמות מובילות רעיון מפתחות רעיון וחשיבה. בלעדי המלים בלי המלים יש מחסור ונכות. רק צריך להבין את המלים המשמעות והכוונה ., לפרש אותן נכון., לא כמו העת ההיא במגדל בבל שבולו והתבלבלו המלים ואנשים

  • stupidalarm  On 17 בינואר 2013 at 0:29

    אני חושבת ששכנעת והזזת אותי מדעות בסיסיות לא פעם אחת. היכולת לכתוב נעים דברים שלא נעים לשמוע גרמה לי להמשיך לקרוא כל פעם מחדש. (כבר שנתיים בטח)

    קשה כבר למצוא כתיבה על פוליטיקה בלי לחשוב לרגע, "זה אינפנטילי", "זה משוחד", "זה מבזבז לי זמן". כזו כמו שלך נותנת נקודות מחשבה כי היא מסתכלת בעיניים.
    אנחנו בטח לוקחים את זה ליום יום.

  • יחיאל  On 17 בינואר 2013 at 7:49

    אני בהחלט מסכים עם דבריך בקשר לפוליטיקה, אבל הייתי מכניס לאותה קטגוריה את כל מי שהוא לא אתה.
    הכתיבה אמורה להיות שלך ועבורך. אתה כותב כי זה מה שאתה מרגיש ואתה חושב שרצוי וכדאי לפרסם זאת.
    אם הצלחת לשכנע, לתמוך, להרגיז או כל דבר אחר זה כבר רווח נוסף אבל זה אינו העיקר.
    גם דעתי אינה חשובה להחלטה אם לכתוב או לא אבל הנה היא:
    אתה כותב יפה ואני נהנה לקרוא את דבריך, ואח"כ לפעמים לחלוק עליהם.
    אני מקווה שתמשיך לכתוב והרבה.

  • איציק הימן  On 12 בפברואר 2013 at 19:48

    רק כתשובה לפולניה, אולקוס נובע מזיהום בקטריאלי, ממש לא קשור לעצבנות או תסכול, ממש כשם ששפעת או דלקת ריאות לא קשורים לקור או לסוודר
    http://en.wikipedia.org/wiki/Peptic_ulcer#Cause

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: