בור

בוקר אחד כשהגיע לבית הספר רחשו הילדים והמורים על "הבור". בור שאיש לא הכירו ולא ידעו, ושנפער הלילה בהרף אחד של קרקע אובדנית. "מזל שלא היה שם איש," שחו הכל. וגם "זה חמש דקות מהבית! תארי לך שזה היה קורה בחצר שלך. או מתחת לבית!"

אחרי שהילדים ביקשו והתעקשו ולחצו והמורות הסתודדו והמנהלת הסכימה, יצאו לראות את הבור. משער בית הספר פנו דרומה, חצו במעברי חצייה, מורה ממהרת מפה ואחרת ממתינה מהעבר השני, בעוד שתיים עוצרות את התנועה. כאילו הם ילדים קטנים. אבל המחאה נשכחה בהתרגשות. "בור! כאן אצלנו בפינת העולם. ובבוקר סיפרו עליו בחדשות ברדיו. אולי אפילו ישלחו צוות טלוויזיה!"

הם מיהרו לקצה הדרומי של היישוב, שבו עוד היה זכר לנסיונות המביכים לנטוע רגל חקלאית באדמה המדברית. פעם אחר פעם כבשו חלוצים את אדמת עומר. בשנות החמישים ובשנות השישים, ופעם אח פעם הרימו דגל לבן אחרי חודשים או שנים. "לא כל שממה אפשר להפריח," הסבירו כל פעם ששבו צפונה ומערבה. ובוודאי השתוממו שנים אחר כך, כשהוקף מגדל המים הישן מעגלים מעגלים של חצרות ירוקים, כשהוקם המגדל החדש, ונחרצו עוד ועוד מגרשים דשואים ומוצלים בעצי פרי ונוי. במקום בו כשלה החקלאות פרחה הבורגנות, עוטה עצי תפוז ולימון, סיגלונים ובוגונוויליות, ירוק מזה וורוד וסגול ואדום וכחול מזה.

באותה פאה דרומית של הכפר עוד עמד הכרם הישן. מיותם קמעא. גפנותיו ארוכים, מסתלתלים לכל אן בלעג למאמץ היינאי החובבני. האשכולות, חודשים לפני שיבשילו, כבר הותקפו במיני דבורים וצרעות, זבובים ויתושים ומעופפים אחרים. רבים מצרורות הפרי נכנעו טרם קרב, וקמלו וצמקו לכדורי דבש חמוצים ומרירים, נעלבים ועלובים. האדמה רחשה רימה ותולע וערצב, ובלילות היו פוקדים את המטע תנים ואפילו שועלים. אבל אף שועל לא השמין בלילות בכרם העזוב, ואף עורב לא כיבדו בנתח גבינה. הכרם היה מצבה עזובה ועלובה לראשונים ולחלוצים שהעזו וניסו ולא שבו עוד.

ואם לא די בכל העצב הזה, הרי שהבוקר היתה בו תכונה חדשה. לא, לא חקלאי חדש, לא יינן מהגליל או מאירופה, לא בדואים ומזמרות. לא, דבר מכל אלה לא נמצא שם הבוקר. בלב הכרם, במקום שבו התאמצו כל כך הגפנים להרים את ראשם ולתת משהו שאולי ידמה במה לעינב, היה כעת בור. ולא סתם בור: בור לתפארת, חפיר להתנאות בו. מכתש רביעי! כאן אצלנו בעומר! עשרות מטרים קוטרו ועומקו מי יידע ומי ישער? אולי עשרים מטרים, אולי שלושים. אולי אפילו יותר. לך תדע כמה עמוקים המים העכורים שמפכים שם למטה. ותיזהרו ילדים! לא להתקרב! קירותיו עלולים להמשיך ולהתמוטט.

ומעל כל זה, כמה מהחוטים הדקים והחזקים שניסו לחבר את הגפנים זה לזה, לכוון את שריגיהם ולהכפיפם מעט, עוד נותרו מתוחים, נאנקים מכובד הגפנים שמושכות אותם מטה-מטה. רוב העצים צנחו אל מותם בקרקעית הבור, אבל כמה עוד נאחזו במוסרותיהם, שהיו לתקוותם היחידה. ויכולת לשמוע את נאקת הכבל ואת תחנוני העצים עוד שעות אחדות, בטרם נכנעו כולם לכוח המשיכה העקשן, שוודאי חזק ועצום הוא יותר שם למטה, בתחתית הבור, קרוב כל כך לבטן העולם, ונאספו אל אחיהם המוטלים עקורים, עצומי גזע ופשוטי ענף.

"הטו אוזן לקולות האדמה," הזהירה המנהלת את תלמידיה למודי האספלט. חמורת סבר היתה וקמוצת מבט, חסכונית במחמאות ונוחה לכעוס, אבל גם יודעת לב עדתה. "גיאולוגים מזהירים שבמקום שבו נפער בור אחד, עלולים להיפער גם בורות אחרים. והישמרו מהבור הזה. אל תנסו לרדת אליו ולתהות על קנקנו, כי אכזרי הוא הבור, וערמומי ובוגדני. ובמקום שבו דורכות רגליכם אולי תכרע האדמה תחתיכם, ומי ימצא אתכם אז? מי ימצא אתכם?"

אבל לבור הזה לא נפל איש.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Fozzie  On 7 בפברואר 2013 at 7:30

    לאן נעלמו התגובות שהיו פה ולאן נעלם "לבד בבית"?

    • tsoof  On 7 בפברואר 2013 at 7:53

      התגובות שהיו פה נסעו לכנס טכנולוגיות ירוקות בבוצואנה.

      לבד בבית זה פשוט פוסט ישן שהעליתי בטעות מחדש. אם אתם ממש מתעקשים לקרוא אותו, אז הוא כאן:

      ‪http://wp.me/pVvnl-fL‬

  • מיקי גוריון  On 7 בפברואר 2013 at 9:23

    שאפו-בור! נפלא

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 7 בפברואר 2013 at 20:40

    אלפחורס, אהבתי. יש בידי צילום מתאים לפוסט הזה. אשלח מתישהו. בברכת גודשבעס, מדלגת הבורות.

  • Dubit Ater  On 8 בפברואר 2013 at 17:18

    וואו, מזכיר נשכחות. זוכר את העסק הראשון של החבר שלך ליד הבור? מכר יחד עם אחיו לימונדה לצופים בפלא…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: