תמיד מזמין וניל

לפעמים אני מסית ולפעמים מדיח
לפעמים סיגר מצית, גם אם אני מסריח
לפעמים עושק, חוטף מכל הבא ליד
מאשים את שלי, יאיר או אחמדיניג'אד.

אבל אני תמיד מזמין וניל,
תמיד מזמין וניל, תמיד מזמין וניל
בננה פיכס ושוקו זה מגעיל,
קצת פיסטוק לאישה
אני מזמין וניל!

לא משלם במסעדות, זה בשבילי פרנציפ
לא משתתף בעיקרון, אפילו לא בטיפ
ניקיון עולה מיליונים, זה על חשבונכם
ביגוד באלפי שקלים לשרה (הו עלמת החן!)

אבל אני תמיד מזמין וניל,
תמיד מזמין וניל, תמיד מזמין וניל
בננה פיכס ושוקו זה מגעיל,
קצת פיסטוק לאישה
אני מזמין וניל!

לפעמים מוציא עיניים, לעתים מגזים
לפעמים מטיס בגדים (שיהיו נקיים)
לפעמים בירושלים ולפעמים בחוף
ישלם הפרולטר ולא יראה ת'סוף.

אבל אני תמיד מזמין וניל,
תמיד מזמין וניל, תמיד מזמין וניל
בננה פיכס ושוקו זה מגעיל,
קצת פיסטוק לאישה
אני מזמין וניל!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חובבת שירה  On 19 בפברואר 2013 at 1:48

    טוב, זה מתבקש……

    היא יושבת ימים רבים בביתה.
    היא קוראת עתונים.
    (מה יש, אתה לא קורא?)
    היא אינה רוצה מה שהייתה רוצה לעשות. יש לה עיכובים.
    היא רוצה וניל, הרבה וניל.
    תן לה וניל.

    בחורף קר לה, קר לה ממש
    קר לה יותר מאשר לאחרים.
    היא מתלבשת היטב ועדיין קר לה.
    היא רוצה וניל.

    היא לא נולדה אתמול, אם זה מה שאתה חושב.
    זאת לא פעם ראשונה שקר לה
    לא פעם ראשונה חורף.
    בעצם גם הקיץ איננו נעים.
    היא קוראת עיתונים יותר ממה שהייתה רוצה.

    בחורף היא לא זזה בלי תנור.
    נמאס לה לפעמים.
    האם היא בקשה ממך הרבה דברים?
    תודה שלא.
    היא רוצה וניל.

    אם תרצה להביט מקרוב, יש לה חצאית משובצת.
    היא אוהבת חצאית משובצת כי זה עליז.
    להביט עליה, אתה תצחק.
    הכל מגוחך כל-כך.
    אפילו היא צוחקת לזה לפעמים.
    קשה לה בחורף ורע לה בקיץ,
    אתה תצחק.
    אפשר להגיד מימוזה,
    עוף שאינו פורח,
    אפשר להגיד הרבה דברים.
    היא תמיד מתעטפת במשהו ונחנקת,
    לפעמים חצאית משובצת ועוד בגדים
    תשאל, למה היא מתעטפת כשאפשר להחנק?
    הדברים האלה מסובכים.

    זה הקור בחורף והחום המופרז בקיץ,
    אף פעם לא כמו שצריכים.
    ודרך אגב, אל תשכח, היא רוצה וניל,
    עכשיו היא אפילו בוכה.
    תן לה וניל.

    דליה רביקוביץ'

  • שמעון בר  On 19 בפברואר 2013 at 3:35

    תוך קריאה. כזו שבהתחלה…אני מתכוון לתגובה, החלטתי להתאהב. ועוד באחת שכותבת ב1.48, שאלו השעות ,בהן אתה מדבר עם עצמך…שזה לא מי יודע מעניין. ואחר כך ,בסופה של ההתחלה,גיליתי שמדובר בדליה רביקוביץ'. ושוב נותרים עם עצמך…שכבר אמרתי ,לא כול כך מעניין. אבל, גם שלך,גם שלה, זו שמצטטת, עם וניל על הבוקר, עושים את השעות המטורפות האלה, לאחרות. כבר לא מטורפות. שלושתכם, באים לי בשעה טובה. ברוכים הבאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: