איך עוד פעם דפקת אותנו, ביבי

הממשלה אישרה עוד שכבה בפירמידות העסקיות. כפיים?

מה זה לעזאזל פירמידות עסקיות?

סחבק שוב יסגור פינה. אבל קחו הרבה אוויר. זה טיפונת מורכב.

בפירמידות עסקיות, יושב למעלה למעלה אדם – שאנחנו נוהגים לכנות טייקון, אבל נקרא לו הפעם נוחי, מטעמי נוחיות – ומחזיק ברוב המניות על חברה א'. נגיד, 100 אחוז. ואז הוא חושב על קונץ: בוא ננפיק לציבור 49% מהמניות תמורת כסף שיילך לחברה.

עכשיו, נוחי מחזיק ב-51 אחוז מהחברה ואנחנו (ישירות או באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו) מחזיקים 49 אחוז. עד כאן הכל טוב ויפה וכשר ונפלא.

הבעיה היא, שנוחי הוא זה שמחליט מתי מושכים כסף מהחברה ואיך, כי הוא הרי בעל השליטה. איך הוא מושך כסף מהחברה בדרך כלל? נכון! הוא מחלק משכורות לו ולאחותו לגיסתו ולבת שלו ולשמעון שהיה איתו בפלוגה ב', והיה עד שבוע שעבר מנהל חשבונות ועכשיו הוא מנכ"ל.

ואז הוא מגלה שהכסף בחברה כבר לא מספיק בשביל כל האנשים האלה. מה עושים? שני דברים: מגייסים עוד כסף, אבל הפעם באמצעות הנפקת אג"ח (שזה כמו לקחת הלוואה, רק בלי להחזיר) וקונים חברה.

וככה, עם הכסף שהוא לווה באג"ח (ממי? נכון! מקופות הגמל שלנו שיום אחד ישלמו לנו פנסיה באמת פצפונת), נוחי קונה את חברה ב', שהיא הקומה השנייה (כלפי מטה) בפירמידה שלו. והוא לא קונה את כל החברה, כן? רק 51 אחוזים שיספיקו לו כדי למנות לתפקידים בכירים בחברה את הבן שלו ואת הבת דודה שלו ואת משה שהיה מנכ"ל האוצר ואת סימה שהיתה סמנכ"לית משרד התקשורת, כדי שירגיעו את החברים שלהם עם הרגולציה.

ועכשיו יש לנוחי גם את חברה א' עם חוב, וגם את חברה ב'. עם חוב, בטח עם חוב. חוב שהוא לקח כדי לשלם לכל האנשים הטובים האלה שינהלו לו את החברה וגם לעצמו, כי הוא הרי יו"ר פעיל במשך 2 דקות בשנה (רק 142 אלף שקל בחודש), וגם כדי לקנות 51% מחברה ג', שהיא החברה הבת של חברה ב', שהיא החברה הנכדה של חברה א', ושהיא הנינה של נוחי. כזה בן אדם הוא נוחי. כולם היו בניו.

ומה עושה חברה גימל? נכון, מגייסת בכירים, לווה כספים, קונה חברות. הבנתם את הפרנציפ, שלום ותודה.

עכשיו תבואו ותגידו, מה הבעיה עם כל זה? הבעיה היא מבנה משק מעוות לחלוטין, שבו מספר מצומצם של בעלי הון שולט בפועל בכל החברות המרכזיות במשק (מה שקוראים בכלכלה "אמצעי ייצור").

והם כולם חברים, כן? נוחי ותשובה ווייסמן ובן דב ונוני ומימן. שונאים אחד את השני עם כל הלב וכל הנשמה, אבל בביזנס דואגים אחד לשני טוב טוב. שמור לי ואשמור לך, רפד את עכוזי ואמלא את כיסך. קח את גיסתי למנכ"ל לך פירמה, ואתן לך את בן דודי להיות סמנכ"ל. גייס אתה את מנכ"ל משרד הבריאות, ואני אקח סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. וכולנו נשכור פרזנטורים מהטלוויזיה ואחורי זה נריץ אותם לראשות הממשלה.

חחח. איזה יפה זה להגיד אחורי זה, לא ככה? חחח.

וכל הגשעפט הזה, בסופו של דבר, יוצר הון-שלטון דלוקס, שבו לחברות אין שום עניין להתחרות זו בזו, כי כולם יושבים בשקט על התחת, גובים מחירים מופקעים וחיים על חשבונכם. ככה זה בבנקים, ככה זה היה בחברות התקשורת עד לא מזמן, ככה זה בשופר-סל ומגה, ככה זה בחברות הדלק וככה זה בעוד 50 ענפים אחרים במשק, שנשלטים על ידי מונופול או קבוצה קטנה של חברות, שמכונה אוליגופול.

וכל האנשים המגניבים האלה שולטים בכל החברות הלא מגניבות האלה באמצעות כסף מגניב בטירוף, שהם לוו מאיתנו ומהפנסיה הלא מגניבה שלנו.

ומה יקרה אם נפרק את הפירמידות? נכון, נמנע את המצב האיום הזה, שעולה לכל משק בית בישראל אלפי שקלים בחודש – בבנק, בסופר, בדלק, בחלב, בבשר, בכבלים/לוויין, בגז וכמעט בכל הוצאה אחרת.

מה המליצה הוועדה של חיים שני לטיפול בריכוזיות? לפרק את הפירמידות ולהותיר רק שתי שכבות. מי זה חיים שני? מנכ"ל האוצר לשעבר, ובן אדם לא מחובר, שלפני שהגיע לאוצר ניהל את נייס, חברת היי-טק ענקית. במילים אחרות, אחד שלא ראה אף אחד ממטר, ועשה מה שטוב למשק.

ומה החליטה הממשלה הלילה? להוסיף עוד שכבה לפירמידות. למה? כי זה טוב לחברים של ביבי ושל ליברמן ושל יאיר. למי זה רע? לתשעה מיליון ישראלים, אבל בינינו, חבורה של קטנוניים שנכנסים בנו על מיטה של חצי מיליון שקל. שיזדיינו התשעה מיליון ישראלים.

יאיר צעיר

(בתמונה: אחד שלא הבין שום דבר ממה שכתוב פה. אבל איזה יפה הוא, לא ככה?)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ido2267  On 21 במאי 2013 at 14:06

    אני מסכים שיאיר לפיד בחור יפה . עדיין האובססיה שלך אליו לא הגיונית. לפחות הפעם הקדשת את רוב תשומת הלב לאיש הנכון.

    • tsoof  On 21 במאי 2013 at 15:08

      אני כותב עליו שבועיים, עידו. זו לא אובססיה.

      ביבי רקוב מן היסוד. אפילו המצביעים שלו יודעים את זה. העניין הוא שלפי איך שלפיד מתנהל, הוא ביבי. וזה אש הממשלה הבא שלנו. לכן, כדאי לציין את זה עכשיו.

      אופטימי: נשנה אותו. ריאלי: נסביר מי הוא.

  • Gal Granov  On 21 במאי 2013 at 14:13

    גדול אתה. יפה מאוד.
    בדיוק. 9 מליון שביב & קומפני שמים עליהם פרמשטק אחד ארוך

  • רובי  On 21 במאי 2013 at 16:55

    אם אני מבין נכון את הנושא, פספסת חלק מהעיקר.
    לנוחי יש 51% מהמניות בחברה א'. אבל בחברה ב' יש לו רק 25.5%, בחברה ג' יש לו רק 12%, וכך הלאה.
    התוצאה היא שבחברה ה' למשל יש לו רק 3%, אבל הוא ממשיך לשלוט בה לחלוטין.

    • tsoof  On 21 במאי 2013 at 18:18

      אני אגיד את זה גם פה: אם הייתי מספר את הכל, כולל כל המידע, העובדה שהאחזקה במספרים קטנה אבל השליטה נשארת, הניוד של חבויות המס, עסקאות בעלי העניין ומימון עסקאות מתוך התזרים של החברה הנרכשת, אני אאבד את הקוראים שלי.

      אין לי עניין להראות כמה אני יודע. יש לי עניין שאנשים יבינו את היסוד הבעייתי. אי אפשר להעביר קורסי מבוא למימון, מבנה שוק ההון, השתלטויות ממונפות ואתיקה (סתם, ללא אתיקה) בחמש מאות מילה, ואי אפשר להשאיר את הציבור קשוב לכל זה.

      אני מעדיף לוותר על חלק מהפרטים, כדי להעביר את לב הבעיה. רוצה מונחים כלכליים ופירוט על פני 2500 מילה של הבעיה לפרטי פרטיה, לך לקרוא את רולניק וארלוזורוב. פה זה לא עיתונות כלכלית. פה זה אינטרודקשן לברוך.

  • אסטהו  On 22 במאי 2013 at 7:59

    הו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: