הו הו

תארו לכם שאתם ניגשים, ככה פתאום באמצע החיים, כשהשרירים רופסים והאש בתחת היא כבר רמץ יומיומי של לגדל ילדים ולהאכיל אותם ולקפל כביסה, ונכנסים לתוככי תוככם. נכנסים לתינוק שהייתם בעריסה ובלול, ומקשיבים לקצב הנשימה שלו.

ניסיתי. מצאתי את צפריר הרך – חינני, מתוק, בלונדיני כמו השמש ופוזל כמו הפן של אורן זריף – נושם בקצב של "אור הירח על ההר, לילה לבן בשדות בית לחם". ושם בעריסה, כשגם הכיבוש היה עדיין עולל וספרו רק שלוש מלחמות, כשאבי ואמי עדיין היו נערים רכים (עם ילדה אחת וילד אחד ועוד אחד שתיכף יגיע), שם בראשית הצירים, שם בפאתי העיתים, שם שרים הדודאים.

ועם המטען המינורי הזה הלכנו היא ואני לשמוע את ישראל גוריון ואת אסף אמדורסקי שרים את שירי הפתיחה של חיי.

מי ייקח אותי מדרך הטבק?

אמי היתה בת חמש כשהגיעה ארצה ב-1955, שנתיים לפני ששני הירושלמים התחילו עם כל ה"הו הו" הזה. קודם התאהבה באריק אינשטיין ואחר כך בבני אמדורסקי. החיים הם עסק בנאלי. אבי, שנולד בדרך ארצה, אהב אותם גם הוא. הסכמה נדירה.

הוא היה מוזיקלי כל כך, שהשיר היחיד שהצליח לשיר מימיו היה "וייבן עוזיהו מגדלים בירושלים – ויחזקם!" שיר שלנצח יתקבע כפזמונו האחד והיחיד באוזני שלושת ילדיו. ותמיד כשאנחנו נזכרים בשיר הזה, אנחנו מחייכים ורואים את עיניו הטובות מתחת לתלתלים הארוכים ומעל השפם העבות, שמתחתיו פיו, עושה מעשים שלא ייעשו אפילו בפזמון הפשוט ביותר.

ואמא? אמא נותרה עימנו. אחי מנגן לה עדיין את דרך הטבק ואת אבינועם בחור כארז. וממנה בא כל הטוב הזה, וגם ז'ורז' אמאדו בא ממנה.

מארש הדייגים

"אביא לך דג, אהובתי?" סירייסלי?

ואיכשהו, השיר הזה תמיד יזכיר את ים המוות של ז'ורז' אמאדו, ספר שהוא שיר קצר וארוך ונורא. עד היום אני זוכר את הערב שבו גמאתי אותו לכל אורכו לראשונה. ספר לא שמח ולא אופטימי. ספר מהפך קרביים על עבדים שכבר אינם עבדים, על נוצרים שהם בעצם עובדי אלילים לכל דבר, על אלת הים ימאנז'ה ועל רצח איום ועל אהבה שנגדעת.

וכשהדודאים שרים "כשיחזרו גם חברי מים," אני נזכר בכל החסדים שמעתירים הגיבורים הגבריים של הספר על אחיהם הספנים והסוחרים. על החיים שהם מצילים ועל חייהם שאובדים.

אני גיטרה

אחת הצלקות העמוקות ביותר שאני נושא עמי הוא פיטורי הפתאומיים מקבוצת הזמר שהייתי חבר בה עד לפני חמש שנים. בעצם, הייתי חבר בה שלושה או ארבעה חודשים, אבל הכאב עודו חד ופתאומי, והעלבון כאילו נוצק לתבנית דמותי, והוא זורם בכל נים מנימי.

טוב, אולי אני נסחף.

הממזרים טענו שאני מזייף. אני! מזייף! אני ששרתי את שתלתם ניגונים בי אמי ואבי בטקס בני המצווה!

והכי נורא זה שאלה ויונתן ומיה ואנה אומרים שיש בזה משהו. "אתה באמת קצת מזייף אבא."

כל כך יפה שרתי את אני גיטרה. כל כך יפה.

(מסתבר שלא כל כך יפה.)

מה למדת בגן היום?

אין מילים כדי להסביר כמה נפלאה ההופעה של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי, כי המילים תמיד נחותות כל כך לעומת הצלילים והשירה. ובכל זאת, אתעכב רגע על ישראל.

הלוואי שאהיה גם אני כל כך יפה ושמח וגמיש ומאושר ומוכשר עד אין קץ ובן בלי גיל כל כך. אם תשאלו אותי, יש יותר משמץ של חוצפה בכל טוב הארץ שהעתיר על ישראל גוריון מי שמעתיר דברים שכאלה. ונפלא אפילו יותר הפרגון והמקום שהוא משאיר לאסף אמדורסקי. כמו אדם שיש לו הכל, כך הוא מפנה את המרכז לבנו של חברו המת בחיבה ובאהבה. ורק מעת לעת הוא מבליח ומזכיר שאת מה שהיה לדודאים, לו ולבני, באמת אין לכל אדם.

אתם חייבים לראות את ההופעה הזו. אולי הארץ לא היתה משהו גם לפני ארבעים, חמישים ושישים שנה, אך היו בה – יה חביבי – ענקים. וחלקם עודם מהלכים עימנו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shosh hazan grinberg  On 25 במאי 2013 at 16:38

    כמה מתוק..

  • אסנת  On 25 במאי 2013 at 17:38

    כתבת מקסים. ואתה גם צודק, גם אם אני לא אובייקטיבית. (אסנת, אחות של אסף מצד האבא)

    • tsoof  On 25 במאי 2013 at 18:25

      אסנת, לא כתבתי כמה מקסים אסף היה.

      אחרי שכתבתי את זה ישבתי לראות את מסיבת גג עם בני אמדורסקי. היה עונג גדול. הלכתי לישון בשתיים וחצי עם וואחד געגוע.

      • אסנת  On 25 במאי 2013 at 20:13

        עד היום כשאני פוגשת את ישראל, זה כאילו פגשתי חצי מאבא שלי. הם היו יחד יותר מ-35 שנה!

  • ayelet  On 25 במאי 2013 at 18:38

    ואוו! מזדהה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: