כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל

יש משהו מנחם בגישה הפשיסטית לפיה המדינה היתה כאן תמיד, או שמאז ומתמיד היתה צריכה להיות כאן, ושכל תפקידנו בגלגול הזה הוא לשרת אותה. הגישה הזו מנחמת כי היא יכולה להסביר. צריך משהו ממנה כדי להבין כיצד קמה מדינה על אזרחיה לכלותם. כיצד ואולי גם למה.

זה, אגב, לא רק פשיסטי, זה גם יהודי פר אקסלנס, הגישה הזאת. הנה, קם אלוהים איזה בוקר, מוריד סט של חוקים על כוחותינו, ומפרק לנו את הצורה אם אנחנו לא עומדים בחוקים האלה. אלוהים נתן – אלוהים נתן בראש – יהי שם השם קדוש. או משהו כזה.

קחו למשל את העניין הזה של רשות השידור שמעקלת לאלפי משפחות בישראל – ותסלחו לי על הביטוי – את התחת. הנה, באה המדינה, חוקקה חוק לפיו אנחנו חייבים בתשלם אגרה, דחפה לנו בגרון רשות שידור מטעם בעלות של מיליארד שקל בשנה, שתפקידה לדברר את השלטון ולתת במה לערימה של נבחרי ציבור שלא יכולים לייצר אטרקטיביות בעצמם – ואז התחילה לרדוף אותנו על שאנחנו לא משתפים איתה פעולה (לקוראים באגף הגבייה: שילמתי. עזבו אותי באמא שלכם.)

והנה לכם משק אוטרקי בסגנון חנות קטנה ומטריפה: עומד לכם במרכז הסלון עציץ (שהוא ייצוג של מדינת ישראל. מה לעשות. גוף ציבורי) וצועק "האכילו אותי!" למה? ככה. הוא רעב. הוא לא מביא תועלת, הוא יקר, הוא כבד, הוא מזיק, הוא מביך, הוא אוכל לכם את הראש – ואם לא תאכילו אותו, הוא יעקל לכם את התחת.

ומילא האגרה. בכל זאת, זה הרי רק כסף. יש דוגמאות גרועות יותר. העניין של רשות המים הוא בכלל דוגמא מופלאה לתפקיד של הפרט בסכמה הגדולה של המפעל הציוני.

הנה המצב: מיום שנולדתם מחנכים אתכם לחסוך במים. פעם היו מדברים ב"משמעת מים" בצבא וב"חבל על כל טיפה" באזרחות. היום שולחים דוגמניות שמסבירות שישראל מתייבשת, כשבאותו זמן הן מריצות קמפיינים לחברות "מים מינרלים" שקיבלו מהמדינה אישור להדפת כסף על חשבון המים של כולנו.

אבל זאת רק ההתחלה. זה בקושי הרקע. על הרקע הזה יצרו פה מפלצת של מחסור במים ובצורת א-לה-פיפטיז, הטילו מסי בצורת, ייבשו מדשאות (אף מילה על ביבי, כן? תראו איך סחבק מתאפק פה בשבילכם) והעלו מחירים. זה ביד אחת. ביד השנייה הפריטו את האמ-אמא של אספקת המים לחברות עירוניות, שהג'וב שלהן הוא להרוויח כסף. והן ממש טובות בזה.

רוצים לדעת למה? כי קו"ב מים עלה לפני פחות מחמש שנים 4.25 ש'. היום מחירו המינימלי כפול, והוא יכול להיות גבוה גם פי שלושה ויותר. 14.91 + מע"מ, תעריפי יולי 2013. נחמד, שהמחירים של מוצר שמצוי במונופול עולים פי שלושה ויותר, לא ככה? אפשר להרוויח יופי-טופי. ריספקט לניהול האיכותי של תאגידי המים.

אבל זה עוד שום דבר. זה רק כסף. מה קורה כשאין לכם את הכסף לשלם לתאגיד המים? נכון! נו מים פור יו! התאגיד מנתק אתכם, שולח אתכם לדבר עם העורך דינים וההוצאה לפועלים והעיקולימים ועניינים. תגמרו עם כל זה, ותבואו, ניתן לכם כוס מים. הילדים שלכם צמאים? אין דבר. מה שלא הורג מחשל. ואל תשכחו למלא את חובותיכם לעירייה, לארץ ולמדינה.

מה התפקיד שלנו במארג הזה ומה תפקידה של המדינה? שוב, אם אנחנו המשרתים שלה, הרי שכל זה ממש בסדר. העיקולים, הניתוקים, המיסים המופרכים, השירותים השערורייתיים שאנחנו מממנים מכיסנו. כל זה ממש מאה אחוז אם התפקיד שלנו הוא עניין של מסירות נפש. אם באנו לכאן כדי לשכב על גדרות תיל ולזנק על רימונים, כמו שלימדו אותנו כבר ביסודי.

ואם זה מה שלמדנו מינקות, מה הפלא שבמדד האושר מצבנו סבבי-בבי? תן לישראלי לשכב על גדר תיל כדי שהמדינה תדרוך עליו, והוא אקסטטי. שיבואו לבדוק את שביעות הרצון שלנו בפעם הבאה רגע אחרי שאנחנו נשכבים על רימון. אנחנו כבר נראה לשבדים ולנורבגים מי הכי מאושר בעולם!

(ממשרד ראש הממשלה נמסר, אריק אינשטיין אמר בעצמו: "כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל")

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • eliko  On 3 בדצמבר 2013 at 11:16

    חד וקולע …

  • דודי  On 3 בדצמבר 2013 at 14:36

    העלאת מחירי המים מקוממת, אך הצד השני של המטבע הוא שנעשינו גם למובילים עולמיים בהתפלה ובטיהור מי קולחין. לא הכל גרוע, והגישה שהכל גרוע היא אחת הסיבות לכך שגרוע. אין שום תמריץ לאף אחד לשפר שום דבר.

  • אדמסקי  On 3 בדצמבר 2013 at 14:52

    הפרטת המים גרמה להעלאת מחירם והפיכתם ממוצר חיוני בסיסי למוצר רגיל. אתה כתבת על ניתוק מים אישי, מה תגיד מועצת דליאת אל כרמל?! נשים בצד את יכולת ההתנהלות שלה (כי אין לי מושג בה) סוף פסוק אין להם כסף לשלם לתאגיד המים ולכן סגרו לישוב שלם את השיבר! מי שמע על דבר כזה? כלפי רשות השידור וערוץ אחד עלי לחלוק עליך. הערוץ הראשון היה היחידי שהסכים לשדר את הסרט שיטת השקשוקה של מיקי רוזנטל אחרי שכל ערוץ מסחרי שקשק מתביעה יצוגית בעלות חסרת פרופורציה. ראה דוגמת התביעה של ערוץ 10 על התחקיר של בעלי ישראל היום.
    אמנם התכניות שם לעיתים ארכאיות, אך אין שום ערוץ מסחרי שמספק דיון בשידור חיי בנושא אקטואלי ולא מסתפק ב120 שניות של העברת האייטם. והטיעון המוחץ- 88FM. כל שקל שווה אותו. אני מאוהב בערוץ הרדיו הזה.
    זה שגוף מנוהל לא נכון, לא אומר שצריך לסגור אותו. יש לתקן אותו,
    לא חייבים להפריט כל דבר שזז.
    סחטיין על הבלוג!

    • tsoof  On 3 בדצמבר 2013 at 22:44

      אני לא חושב שצריך לסגור את השידור הציבורי. חלילה. יש בו הרבה דברים טובים והרבה דברים רעים. צריך לשפר ולהוזיל, אבל העניין שמעקלים לאנשים את חשבון הבנק כי לא שילמו את האגרה, עם זה יש לי בעיה קשה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: