עשר הערות בסיסיות על כתיבה בפייסבוק (כתיבה אפקטיבית 0.01)

 

1. "ש" זה לא "כש". אלה קיצורים של מילים שהיו בארץ, אשר וכאשר. כשאתם כותבים "שהייתי בן חמש", אתם בעצם אומרים "אשר הייתי בן חמש". יש לכתוב כשהייתי בן חמש.

 

2. כמו שכתבו פה לפני: סימן פיסוק יש להצמיד למילה שלפניו. אחרי סימן פיסוק תמיד יבוא רווח. היוצאים מן הכלל הם רק מקפים. מקף מחבר מחובר משני צידיו לטקסט (רבע ל-12) ומקף מפריד מופרד משני צידיו מהטקסט (אשר יגורתי – לא בא לי).

 

3. הדרך הקלה, הפשוטה והקומוניקטיבית ביותר לכתוב משפט, במיוחד למי שאינו כותב טוב במיוחד, היא להתחיל מהנושא והנשוא: אבא הלך (לעבודה), שרה שרה (שיר שמח), דגן גידל (זנב קטן).

 

4. אין ספק שמיותר לכתוב אין ספק. גם כי יש ספק, וגם כי הקורא הנבון מאבד את החשק לקרוא כשהוא רואה קלישאה מיותרת ושחוקה כל כך.

 

5. בבחירה בין שם פעולה לשם פועל, תמיד כדאי להעדיף את שם הפועל. כלומר: לגדול ולא גדילה, לספר ולא סיפור, לקפוץ ולא קפיצה. למה? כי שימוש בשם פעולה מגביל את היכולת שלכם לשלוט במשפט שאתם כותבים, וגורר לא פעם כתיבה בסביל.

 

6. כל פעם שאתם כותבים בסביל, אתם מאבדים קוראים. סביל הוא הפועל שמקבל את הפעולה או שהפעולה נעשית עליו, והוא כולל את הבניינים נפעל, פועל (בשורוק. בקובוץ, למעשה, אבל אנחנו ב-2014) והפעל (עם קובוץ בה'). אלוהים יסלח לי על המשפטים האחרונים. אני יודע שאתם סובלים. בעברית: אל תכתבו שהסיפור סופר, אלא שמישהו סיפר אותו.

 

7. ואל תכתבו בז'רגון מקצועי. לא כלכלי, לא משפטי, לא פסיכולוגי ולא שום דבר אחר. אני יודע, אתם מרגישים אינטליגנטים להחריד, אבל אף אחד לא רוצה לקרוא אתכם.

 

8. כשאתם כותבים הינו, הינה והינם במקום הוא, היא והם, אתם לא נשמעים מתוחכמים, אלא עילגים.

 

9. "אין לך מושג" ו"אתה מדבר שטויות" הם לא טיעונים לגיטימיים בשום דיון.

 

10. כשאתם מסיימים משפט בסימן קריאה אתם לא בהכרח צודקים. אתם סתם צועקים. כשאתם מסיימים אותו עם כמה סימני קריאה, אתם מאבדים את רוב הקוראים שעברו את גיל 11.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  ביום 26 באפריל 2014 בשעה 18:42

    תודה מורי, יש גם יוצאים מהכלל המזמינים תגובה שונה מהכללים האמורים.
    אפשר גם לצטט, למשל: "זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים" עִזְבוּ… [ישעיהו א' ד'].

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 26 באפריל 2014 בשעה 22:47

    תודה לך יאיר. דומני שבסעיף 3 צריך להיות "היטב" ולא "טוב". בהצלחה בכל מפעלותיך

    • hiladg  ביום 27 באפריל 2014 בשעה 14:54

      דווקא כן טוב. כותב במשפט ״אינו כותב״ מהווה שם עצם, לא פועל
      כלומר writer, ולא write

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 27 באפריל 2014 בשעה 3:40

    אם מותר לי להתפרץ:
    "אינו" פירושו "אין הוא". כשאתם כותבים "אינו הלך" או "אינם עשו" אתם נשמעים לא רק עילגים, אלא מטומטמים ממש..

  • יונתן  ביום 27 באפריל 2014 בשעה 6:00

    אין ספק שאין לך מושג ! ,אתה מדבר שטויות !!!!!!!!!!!!!

  • שמעון  ביום 27 באפריל 2014 בשעה 10:22

    הצלחת עם עשר, דיברות. ממש תנכי. רוצה להוסיף את ה11…ממש לא תנכי. רדו מהפיסבוק. הזמן והאנרגיה המושקעים בהם ,רק יוצרים אשליה של היעדר בדידות. ברגע בו כתבת ומתחילה ההמתנה לתגובה…הבדידות רק מתעצמת. את הבדידות פוטרים(כן ב "ט") רק ביציאה אל האנשים…לא אל המילים.

  • גד השדה  ביום 27 באפריל 2014 בשעה 10:55

    וגם, מספיק עם השימוש המופרז, שגם אני לוקה בו, להתחיל משפטים ב – וו החיבור או הניגוד. ואז, וגם ואולי ובכלל ודי כבר עם זה.

  • אודי ד.  ביום 28 באפריל 2014 בשעה 0:07

    לא הבנתי – היכן הבעיה בשימוש בסביל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: