גלגוליו של שלטון

(והתנצלות עמוקה בפני קדיה מולודובסקי ואלתרמן)

הרה"מ עוסק בקיט

ושרים לו מלוא הבית

ערב רב, העם אשם

ואיבט בחללית האם

 —

כאן האין מעש נפתח

לא בשמאל המלוכלך

מעשה בממשלת שרה

המשכשכת לה בחרא

אוי הקימו ממשלת חרא

נפתלי, יאיר ובררה

לבחור קטניהו כלום

שיהיה פחות עגום

 —

רץ בה ביבי זה שנתיים

והממשלה – מסריחה כפליים

עוד שנה והגויים כאילו

עוד יותר אנטישמים אפילו

 —

אך השמין שקרניהו קוטן

והממשל לוחץ במותן

 —

קם יריד בקיסריה, מה פה!

איזו מין צרה צרורה פה?

קצת וניל, סורבה, קצפת

לא נסגרת המצנפת?

 —

מה עושים? צרה! אויה לי!

שבשלטון ירוץ נפתלי!

 —

רץ נפתלי בו שנתיים

והממשלה מסריחה כפליים

עוד שנה והגויים כאילו

עוד יותר אנטישמים אפילו

 —

פעם הוא שיקר בתוקף

האמריקאים הפנו לו עורף

 —

קם יריד ברעננה מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה

אז שיקר השר לגויים

וישר צועקים "אזוי" הם?

מה עושים? מתפללים במרץ

ואת השלטון נותנים לשרץ.

 —

רץ בה יאיר'קה שנתיים

והממשלה מסריחה כפליים

עוד שנה והעם כאילו

עוד יותר עני אפילו

 —

פעם יאיר סטטוס כתב

והכל ענו: "גנב"!

 —

קם יריד בצהלה מה פה?

איזו מין צרה צרורה פה?

יאיר שלנו כתב לו סטטוס

ואיש לא קנה ת'פאתוס?

 —

ופוסקת גברת שרה

שיעלון יוביל מחרה!

 —

צלע יעלוננו אך שנתיים

והשלטון מסריח כפליים

עוד שנה והגויים כאילו

נקרעו מצחוק אפילו

 —

ופתאום, חזיז ורעם

בוגי בא בחוסר טעם

בדמעות על כל החאקי

אמא אמא, יש לי קקי!

 —

רועמים כולם בזעם

בוגי, תתבייש הפעם!

קצת קשה בחוץ הבליץ

ואתה, בחור, מפליץ?

 —

את המעיל, מעשה אמן

אז לבש הליברמן

 —

לאיבט כלום לא אכפת

לא יונית ולא מבט

לא זכויות ולא ביקורת

לא שטויות ולא תקשורת

 —

הוא כינס את החבריה

וסגר את סניף קיסריה

ואת נפתלי ויאיר

הוא שלח אז לסיביר

 —

ובאותו היום בשתיים

הוא סגר את ערוץ שתיים

ובשעה חמש בערך

דרוקר הוא תלה בדרך

 —

וברגע האחרון

הוא דחף אל הארון

את הארץ ורוממה

ואת ערוצי השמע

 —

מביטים כולם בפחד

אך איש לא פוצה, אין כחד

איזה ארץ לתפארת

אי ההבטחה בוערת?

הושיעונו! פריס! ברלין!

תיכף הוא שולף גרעין!

 —

אז ענה להם הצאר

במבטא רוסי מוכר

כבר מכרתי את השמאל, לגויים, בזיל הזול

ואת הימין מכרתי אמש, איש לא רצה את זה הרמש

ועכשיו, ברוב סימפטיה

נגמרה הדמוקרטיה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שמעון  On 16 ביוני 2014 at 6:16

    נפלא. רק למי יש יכולת נשימה ארוכה כל כך? אז אני מתכוון לבתים הראשונים בלבד.
    אמר פעם טולסטוי, "כשרון המחיקה הוא החשוב יותר מכשרון הכתיבה". לא מדויק,אבל פחות או יותר. אני מכיר כותבים. הצורך לכתוב,הוא כמו הצורך לנשום. בהבדל אחד מהותי..אתה הלקוח של נשימתך. לכתיבתך יש לקוחות אחרים? אולי יכולות הנשימה שלהם ,שונים מאלה שלך? אולי!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16 ביוני 2014 at 9:31

    פשוט מצויין!
    מחווה יפה מאד לקדיה מולודובסקי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: