האייזנר של כולנו

שלום אייזנר

 

זה שלום אייזנר. זוכרים אותו? סגן אלוף או משהו. נדמה לי שהוא היה סמח"ט של חטיבה מרחבית כלשהי. נחשו איזה. רמז: בגוש דן אין חטיבה מרחבית. גם לא בחוף הכרמל.

 

בקיצור, האייזנר הזה, שהיה ויראלי ליומיים או שלושה אחרי שפוצץ למפגין פלסטיני את הפנים עם רובה (כבוד!) נתבע עכשיו על ידי המפגין ההוא. נשמע הגיוני, נכון? אם היו מפוצצים לכם את הפנים, הייתם תובעים. לא ככה?

 

אבל מה שבאמת מעניין הוא מי הסנגור של היהודי המצוין הזה. הסנגור הוא, ובכן, לא אחרת מאשר מדינת ישראל! נכון נכון, הבנתם נכון. אולי אתם מסתייגים מההתנהגות של אייזנר. אולי אתם נגעלים ממנה. אולי אתם מבועתים ממנה ומתביישים בה. הכל יכול להיות, אבל דבר אחד בטוח, לא אולי: אתם משלמים את ההגנה המשפטית שלו.

 

הרבה פעמים אנשים אומרים לי שאני מתלונן כל הזמן, ומה הפתרון שלי, ומספיק להתבכיין. אז רוב הזמן אני מתאפק.

 

אנחנו משקיעים בחינוך של הילדים שלנו 60 אחוז מהממוצע בעולם המפותח? עדיף לשתוק. גם כדי לא להתלונן, וגם כי איך אנשים יבינו, אם משקיעים בחינוך שלהם 60% מבעולם המפותח? הממשלה משקיעה במתנחלים במקום באוכלוסיות המוחלשות ובונה בשטחים באותו היקף כמו בגוש דן? עדיף לשתוק, אחרת יחשדו שאתה שמאלני מסריח. ואלה רק דוגמאות מהיומיים האחרונים לדברים שמוטב לא להגיד, כדי שלא יחשדו בך שאתה אנטי ישראלי או אפילו דאע"שניק מוצהר.

 

אז אני לא מתלונן על כך שמישהו משתמש בכסף שאני משלם למדינה כדי להגן על האייזנר ההוא. לא שאני מרוצה מזה מי יודע מה, אבל להתלונן אין טעם. עכשיו, בשלהי 2014, מוטב, במקום להתלונן, פשוט להתבונן.

 

להתבונן איך אחרי שקילפנו את כסות הצדק ההיסטורי, את כסות החמלה, את כסות הערבות ההדדית, את כסות התרבות וההשכלה – כמו בצל שמשיל את קליפותיו – נשארנו עם משהו קטן הרבה יותר ומכוער הרבה יותר. איך מדינה היא כמו אדם, ואחרי שהיא משילה מעצמה את התבונה, את הרגישות, את החמלה, את צלם האדם, היא הופכת לגוש קטן ודוחה שאי אפשר לבוא איתו בדברים יותר.

 

רק להתבונן. להתבונן ולא ולהאמין שזה מה שנשאר מאיתנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלמה מורד  On 9 בספטמבר 2014 at 15:56

    לפעמים אנשים שממלאים תפקידים עושים מעשים אולי פסולי אולי מידתיים ואולי מעבר למותר, אם מוגש כנגדם תביעה אזרחית צריך להגן עליהם.מצד שני תוכל המדינה לתבוע אותם

    • tsoof  On 9 בספטמבר 2014 at 16:14

      נו, שלמה, והמדינה תתבע אותו?

  • ayelet  On 9 בספטמבר 2014 at 17:04

    זה אכן מעוות שהמדינה צריכה להעמיד לו עו"ד בתביעה אזרחית (אבל זה ההגיון המשפטי, הוא ביצע מעשים תוך מילוי תפקידו). עכשיו יהיה מאד מעניין להתבונן במשפט, ובגזר הדין.

  • איציק הימן  On 9 בספטמבר 2014 at 17:32

    מגעיל ככל שזה יהיה, יש חלוקת סמכויות ברורה, איש צבא כפוף לסמכות הצבאית, לכן על עבירה במילוי תפקידו היא אחראית. במידה ונתבע על חריגה במילוי תפקידו, חובתה להגן עליו, ולא על זה יש מקום לבקר אותה, כמו על המנעות מלהענישו על החריגה מסמכותו *בעצמה*.

  • גיא  On 9 בספטמבר 2014 at 19:27

    כספי המיסים של כולנו, זה גם שלי ושל חיילי מילואים רבים שעדים יום יום לפרובוקציות מסוג זה, ומבליגים ברובם המוחלט של המקרים.
    אני חושב שהוא צריך להיענש, והוא נענש משמעתית, וטוב שהמדינה לוקחת אחריות על שלוחיה, שכן זוהי "הערבות ההדדית" שציינת, אבל בין המדינה לבין שלוחיה. מצד אחד נענש ומצד שני מוגן מפני החוק.
    אני לא אתנגד שבכספי המיסים "שלי" ישתמשו לכל מטרה, גם אם לא קשורה ל"מחנה" שלי או מנוגדת לעקרונותי, כי המרקם של מדינה מורכב משכבות רבות, ואין על מה להתלונן, להתבונן זה גם טוב. שלום לכל

    • tsoof  On 9 בספטמבר 2014 at 19:35

      ערבות הדדית לבריון? העונש שלו הוא לעג לרש. האיש עדיין לובש מדים. גם לערבות הדדית צריכים להיות גבולות, וזה לא עניין לדעות פוליטיות.

      • איציק הימן  On 9 בספטמבר 2014 at 20:41

        המדינה נתנה לו את הסמכות, את הדרגה ואת הרובה. אולי מוטב היה אילו היה המפגין [לא פלסטיני, למיטב זכרוני דני] תובע את המדינה ישירות.

  • חנוך  On 9 בספטמבר 2014 at 20:57


    לפחות הגנה משפטית זכותו לקבל.

  • ריקי1  On 10 בספטמבר 2014 at 12:55

    מתברר שהבחור הדני (ולא פלסטיני) הוא לא היחיד שזכה לטעום מנחת זרועו של האייזנר באותה תקרית:

    בכתב האישום, שהוגש לבית הדין הצבאי, נאמר כי אייזנר החזיק את נשקו, מסוג אמ-16, "בשתי ידיו בקדמת גופו במאוזן, ובאמצעותו הכה אזרחית הולנדית בפניה". באופן דומה, הוא הכה אזרחית בריטית בחזה, ו"מיד לאחר מכן, שעה שחלק מהפעילים החלו לסגת, הכה הנאשם את האזרח הדני איבי ביתילסין בפניו באמצעות נשקו האישי", כך לשון כתב האישום שהוגש נגד סא"ל אייזנר בבית הדין הצבאי.

    • יונתן  On 10 בספטמבר 2014 at 17:53

      דילמה!
      אדם שתורם למדינתו מעל ומעבר לממוצע
      ותוך כדי תרומה מבצע מעשים ראויים לגנאי.
      צריך להיות הגון ולהודות:דילמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: