פרשת השבוע: בלק, או: דאעש על הגדר

יש שבועות שרק נותנים ונותנים ולא מפסיקים לתת. קודם ההצבעה על המתווה ואחר כך האין הצבעה, קודם משט הטרור של סירות הגומי ואחר כך ינון מגל מתגולל על אדמת ארצנו (סחבק עדיין מרגיש מלוכלך), קודם שטייניץ מספר שהמתווה רע לחברות הגז, ואחר כך גדעון תדמור מלמד שגם בעומק של קילומטרים, עמוק עמוק במאגר הגז המפלצתי, לא נמצאה לטייקונינו ולו טיפה של בושה.

אז מאיפה נביא השבוע את דבר התורה שלנו? מאיפה לא! מכל קצווי הארץ יבוא הדברתורה, על חמור לבן, או לפחות על אתון מוכה.

מעשה ברבי אורן חזן ורבי שרון גל ורבי ירון מזוז ורבי ינון מגל שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים באהבת הארץ ובליטוף רגביה ובגיפוף שדמותיה ובלילה ההוא עם נקבת העקרבות הזורמת, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו הגיע חומר חדש מדמשק שחבלכמעלהזמן! וגם כן תיכף הגמר של הקופה.

(לא קשור, אבל אתם יודעים איך זה, לפעמים הבן אדם מקבל געגוע לפסח, ששמה החופש הוא כולה ארבעים שנה במדבר ולא יולי-אוגוסט בתל אביב. וגם כן, עוד רגע של התפעלות מינון מגל, העגלה הכי ריקה בסביבה מאז הרום כרמל.)

פרשת השבוע שלנו, שקוראים לה בלק, על שם השיר של פרל ג'אם והמלך של מואב, היא יחידה ומיוחדת ושונה לגמרי מכל דבר אחר שתראו בתורה. למה? כי הגיבורים שלה הם לא בני ישראל. זה כאילו שבאמצע משחקי הכס, יהיה לכם פרק שמתרחש בוואלריה או באיי הדוב, ואתם לא מכירים את הגיבורים, פתאום יהיו לנו מלך חדש וגם קוסם חדש!

כן כן, קוסם, בתנ"ך. נשבע לכם שככה כתוב ולא המצאתי.

בקיצור, יושב המלך בלק, ורואה מה דאעש, סליחה, עם ישראל, עושים לאמורים ולבשנים, ומקבל ביצים קרות וחרדת עולם, כי תיכף תיכף באים היהודים המטורפים ועושים לו שריעה ועריפות וכל הט-ר-ר-ם. מהפאניקה בלק לא יודע שדעאש, שיושבים על הגדר של עזה, בכלל לא בעניין של להיכנס לו באמ-אמא, והם בכלל מעדיפים להיפטר משמאלנים בוגדניים.

מה עושה בלק שלנו השפן ההיסטרי? הולך על מתווה הגז בכל הכוח, נכון? לא! שולח את שטייניץ לדבר עם הציבור, נכון? לא!! מספר על הלילה שלו עם ארץ ישראל? כן, אבל רק למנויי פרימיום. וחוץ מזה, הוא קורא לקוסם. כן כן.

נשבע לכם באמא שלי.

הקוסם יושב בפתורה, שזה מקום ידוע של קוסמים, וקוראים לו בילעם. ולו סתם קוסם של ערבים הוא בילעם, אלא אחד שמדבר עם אלוהים חופשי. ללמדכם שגם כופרים ומוסלמים וחתים ויבוסים, גם הם מדברים עם אלוהים. במיוחד כשצריך להעביר טריליון שקל מהממלכה אל המלך. ברגעים כאלה, אלוהים מתגייס ומדבר אפילו עם בוקו חראם וברוס ג'נר ודני דנון.

בעיקרון בלב הפרשה מבקש בלק מבילעם שיקלל את עמישראל, כדי שלא יעשו במואבים מעשה דאעש בייזידים. ובילעם, על אף שרוצה הוא עד מאוד לקלל את היהודים, לא יכול לעשות כן, יען כי אלוהים אומר לו שייזהר לו ולא יקלל את עם ישראל.

במילים אחרות: מצד אחד בלק, מצד שני דיר בלק.

העניין חוזר על עצמו. בלק שולח שליחים שוב, בילעם מסביר להם שאפילו אם יאשרו את מתווה הגז – הוא לא יכול לקלל את עמישראל. "תבוא בכל זאת," אומרים לו הלוביסטים של בלק. "ניתן לך לנהל קרן של 100 מיליון שקל."

עולה בילעם על אתונו והולך מואבה. בדרך מתקלקל לו הווייז, והוא לא מצליח להבין שמלאך אלוהים חוסם לו את התנועה, למרות שהאתון רומזת לו שוב ושוב שיש ניידת בדרך. אחרי שבילעם לא מצליח להבין בפעם השלישית, עוצר אותו השוטר של הקדושם כפרה עליו, ומסביר לו לאט שהוא יכול לערוף אותו כאן ועכשיו ולשלוח את הראש שלו לאמא שלו בקופסא, אז שלא ישכח את זה כשהוא עומד לקלל את עמישראל.

בילעם שלנו נופל על גחונו ומתנצל ומתחלחל ועושה קולות של ח"כ של ישראל ביתנו בחקירה, ולפיכך השוטר נותן לו ללכת אל בלק. ושם, בלק מנסה לאלץ אותו לקלל את עם ישראל, ושוב ושוב, בילעם מנסה לקלל ויוצא מברך.

בילעם והמלאך

כמו ביבי, רק להיפך.

אגב, פרשה יפהפיה, ובמיוחד הברכות של בילעם, שעל פי הרמב"ם כתבה אותם שימבורסקה. נשבע לכם ביקר לי.

אחורי כל הסיפור היפה הזה שבכלל לא קשור לתנך, ותכלס, ונשמע כמו במאי תיאטרון מיפו שנוסע מאריאל לטלמון ז' ולעופרה ולגבעת חזיזים ומספר איזה נהדרת מירי רגב, התנך חוזר לסורו.

בסוף הפרשה מסופר שבינתיים, בזמן שבלק מנסה לקלל ומצליח רק לברך, בני ישראל נותנים בראש למואביות, כי תאמינו לי, אחרי 40 שנה במדבר עם פולניה, אנשים מפסיקים להיות בררנים. אז הם יושבים שמה בשיטים, שזה בכלל היאחזות בדרך לאילת, מנפסים והולכים בלילה לבר של יוטבתה למצוא מתנדבות, וכרגיל, אלוהים מתעצבן.

(כלל אצבע: כשעם ישראל נהנה – הקדוש ברוך הוא נשמה שלנו, עולה לו הסעיף ועף לו הסנה מרוב עצבים.)

כרגיל, משה מצווה להרוג את הנואפים ואת המנפסים. מתחילה מגיפה ויהודים מתים כמו זבובים. כל הסיפור נגמר כשהבן של אהרון לוקח חנית, ומשפד עליה צ'יף יהודי ובת מלך מואביה באמצע הדוגי. אחר כך אנשים שואלים מאיפה דאעש מביאים את הרעיונות החולניים שלהם.

איך זה קשור לבילעם? תשאלו את מי שכתב את זה, ותעשנו גם אתם את מה שהוא עישן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On 2 ביולי 2015 at 22:37

    איכווייס נישט ואנא עארף זה אותו דבר או היינו הך ?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 3 ביולי 2015 at 8:53

    פשוט מצחיק עד שאתה נרגע ומבין שמדובר עלינו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: