פוסט גיקים: הסדרה שכולכם תתמכרו אליה ב-2019

לגיבור של סדרת הטלוויזיה שכל העולם ידבר עליה ב-2019 או ב-2020 קוראים קוות'. הוא ג'ינג'י, הוא מבריק, הוא סטודנט באוניברסיטה של מכשפים ואני עוצר עכשיו כדי לחסוך מכם ספוילרים בעוד שלוש שנים. אבל תזכרו: כשהתחלתם לראות את משחקי הכס ידעתי בדיוק מה יקרה לכם. אז ב-2019 או 2020 יקראו לזה "שם הרוח" או "רשומות קוטל המלך", ואתם תהיו מכורים לחרא הזה כמו שמתמכרים רק לסדרות הכי טובות שיש.

"שם הרוח", הספר הראשון בטרילוגיה, יצא בעברית לפני שש שנים בערך. מאז יצא ההמשך, All wise men fear או "פחדיו של האדם החכם" (אני תמיד מעדיף לקרוא באנגלית) ואני מחכה לחלק האחרון של הטרילוגיה כבר שלוש או ארבע שנים. בקיצור, הקריאה האחרונה של זה, שהסתיימה היום, היא הטיול השלישי שלי בעולם של קוות'. ההמתנה פה היא ארוכה ארוכה. יש רמזים, עם זאת, שהשנה או בשנה הבאה ייצא הספר האחרון.

אוקיי, קלפים על השולחן: פטריק רותפס שכתב את זה הוא פשוט סופר יוצא מן הכלל. ליגה בפני עצמו. מי שהתרגל במשך המון זמן לקרוא פנטזיה גנרית בנאלית, עם סופרים גנריים בנאליים ונטולי יכולת כתיבה של ממש צפוי כאן להפתעה ספרותית שאין דברים כאלה. אני אוהב את ז'ורז' אמאדו ואת גרסיה מרקס ואת דאגלס אדאמס ואת ג'ון אירווינג. רותפס הוא כזה סופר. לא איזה ז'אנריסט.

הוא כותב אפילו יותר טוב ממרטין, ומרטין הוא סופר אדיר.

אחד הדברים שמייצר עומק לאפוסים פנטסטיים הוא היסטוריה. ההיסטוריה לא כתובה כולה, אבל היא נמצאת בתוך הסיפור, ונותנת הקשרים וסיבות לדברים שקורים. בהרבה סדרות ההיסטוריה גם כוללת נבואה, שהופכת גם היא לציר מרכזי בעלילה.

למי שזוכר, גאנדאלף ואלרונד מספרים סיפורים להוביטים בדרך. הגמדים מספרים לבילבו על ההיסטוריה של מוריה ושל ארבור. ליער האפל יש היסטוריה, לפנגורן, לנקרת הלם, למורדור כמובן. כולם מוזכרים כחלק אינהרנטי מהסיפור. לגלדריאל ולאלרונד יש טבעות ספציפיות על הידיים. לטבעות האלה יש ערך היסטורי ברור ומובהק. לנאזגול יש עבר. תפסתם את הפרנציפ. טולקין היה כל כך יסודי בכתיבת ההיסטוריה, שהיא מחזיקה ספרים כמו הסילמריליון וסיפורים לא גמורים.

גם מרטין ככה. כולם מכירים את ההקשר של המלך המטורף, אאיריז, למה שמה שמתרחש בארץ התיכונה וגם מעבר לים. הקרבות בטריידנט, המוות של רייגר ושל ליאנה, הם ממש המנואלות שמניעות את העלילה, אבל זה רחוק מלהיות הכל. אפשר למצוא ברשת עצי משפחה של עשרה דורות אחורה של בית טרגריין, וגם לבתים האחרים יש היסטוריה עשירה. ויש היסטוריה אפילו יותר רחוקה, של "האנשים הראשונים" ו"ילדי היער". לדרקונים יש היסטוריה, לארצות הרחוקות רחוקות, אשאי וואלריה שהיתה ואינה.

הסיבה לכל הסיפורים הלא מסופרים או מסופרים למחצה הזו, היא כאמור, הקשר ועומק: הסיפור לא מתחיל עכשיו. הסאגה שמסופרת עכשיו היא רק עוד שיא אחד בהיסטוריה האנושית (או העלפית, או הדרקונית).

גם אצל רותפס יש היסטוריה. העולם שבו צועד קוות' היה שם מזמן ויש לא היסטוריה ארוכה, לצד עוד מארגים שנותנים המון המון נפח: שפות למשל. וכסף. וחוקים ברורים ומובהקים של מותר ואסור, שמי שעובר עליהם עומד בפני החוק. זה לא טולקין, זה לא מרטין, אבל זה שם.

המקום שבו רותפס כותב את הז'אנר מחדש הוא הפולקלור. הסדרה הזו היא הרבה יותר מסיפור לינארי. רותפס הוא הרבה יותר האחים גרים מזה. הוא מספר סיפור כמעט בכל פרק. ובספר השני בסדרה יש 150 פרקים. יש סיפורי מוסר ומשלים, יש אירועים היסטוריים, יש את עולם הפיות ונקודות ההשקה שלו לעולם האמיתי. יש סיפורים על הירח, על אבני הדרך הגדולות והעתיקות, סיפורים על צוענים ומלכים, על דרקונים, על בת האיכר, היתום, מסדר האבירים העתיק שנעלם כלא היה.

כל כך הרבה סיפורים!

וזה כתוב טוב שזה למות. לא איזה ג'ורדן או סנדרסון שרק עורמים עוד ועוד מילים. המון המון תבונה יש אצל רותפס. ושכבה פילוסופית מהודקת. והקשרים מתמטיים וכימיים (זה בסדר, לא באמת. רק מדברים על זה). ויש היגיון מאחורי כל קסם וז'אנרים מגוונים של קסם. ויש פוליטיקה של אקדמאים ועורמת רחוב של יתום עני. ולכל נס וקסם שמתרחש יש הסבר מאוד מאוד הגיוני. כזה שגם סבתא שלכם תבין. מעיף את המוח.

הסיפור אדיר ורותפס מספר נהדר, אבל הוא לא חף מבעיות. אני לא מאלה שחושבים שאלף עמודים זה יותר מדי, אבל אני כן יכול לזהות טעויות בדרך שבה הוא ממלא את אלף העמודים האלה. הוא סובל ממחלה של כותבי פנטזיה אחרים: התאהבות בקו עלילה משני עד לרמה שהוא לוקח מהסיפור העיקרי. קוות' מדלג מהרפתקה להרפתקה, ואחדות מהן ארוכות כל כך, שהמוטיבציה המרכזית קצת הולכת לאיבוד. התוצאה היא שבספר השני, נשאר לו מעט מדי זמן ומקום להשלים את קו העלילה המרכזי, והוא עושה את זה בחיפזון. חיפזון חינני אמנם, אבל שגיאת הקצב ברורה.

כל כך ברורה, שאני משוכנע שהיא מה שמעכב את הוצאת הספר השלישי. כי רותפס משתפר ומתחזק ותופס תאוצה במהלך הספרים שלו. כשאתה הטולקין הבא, אתה חייב ללמוד מהטעויות של עצמך.

אז יום אחד קוות' יהרוג מלך על המסך שלכם (קוראים לזה "רשומות קוטל המלך", אז זה ספוילר סביר, מה גם שזה עוד לא קרה). למחרת כל העולם ידבר על זה. גם אתם. אבל תזכרו שידעתם את זה הרבה הרבה לפני כולם, כי אני הייתי מספיק חנון כדי לקרוא את זה קודם ולספר לכם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ido2267  On 6 באפריל 2017 at 6:54

    אני מוחה על הזלזול המשתמע בסבתא שלי.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 באפריל 2017 at 8:34

    העולם שבו צועד קוות' היה שם מזמן ויש (לא) *לו* היסטוריה ארוכה,

  • נועה זמסקי  On 6 באפריל 2017 at 11:23

    אז כמובן שישר הלכתי לבדוק במה מדובר ומסתבר שכבר יש חוזה לסדרת טלוויזיה: http://e.walla.co.il/item/2999825

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: