הפסקה לשיר אחד מושלם באמצע הדרך

בחיים, אני אומר לעצמי לא פעם, צריך לחיות לאט יותר. לעצור, להשתנות, לגעת, להרגיש, להגיד. ואז אני רץ הלאה, כי למי יש זמן ללאט? 
ובכל זאת, הנה, אני יושב באוטו. השתקתי רגע את גל הלהיטים ברדיו שקורא לעצמו 88, ואני רוצה להתרפק לרגע על להיט אחד כזה. ואפילו עצרתי בצד בשביל לכתוב את זה. הנה, לאט לאט. 
העניין עם Back on the chain gang זה שהשיר הזה הוא מושלם. מושלם במושלמותו המושלמת. 35 שנה שהוא צץ לי ברדיו ומילה אחת רעה אין לי להגיד עליו אחרי כל הזמן הזה. 
איך שיר יכול להיות כזה שאתה לא יכול להחליט אם לשיר את הקול הראשון או השני, או את הריף גיטרה הממזרי הזה? איך? 
איך שיר נכנס לחיים של ילד בן 11 שאין מצב בחיים שהוא יבין את המילים, ועדיין, המילים שממציא בן ה-11 הן כאלה נהדרות ומרגשות? ואיך כל פעם שהוא לומד שורה חדשה במשך 35 שנה, השורות האלה טובות כל כך? 
איך שרים כל כך חם ובתוך וכל כך כל כך אינטליגנטי כמו כריסי היינד, ואם היא שרה כל כך טוב בהתחלה, איך זה שהשיר הזה רק משתפר? גם בבית השני וגם בבית השלישי הנהדר ב-Dm ואפילו עוד יותר בבית האחרון?
מה זה החוצפה הזאת? 
הנה. עצרתי בצד ואמרתי את זה. בחיים צריך לפעמים לא למהר ולעצור בצד. ולהתעכב על מה שנכון ומדויק ועובד כבר כל כך הרבה זמן. 
ובעיקר, אני חושב שבחיים שלי צריך לפעמים 

לאהוב ככה. באופן מוחלט ושלם וללא סייגים. שיר וסיפור וציור וילד ואישה.
 ואפילו לעצור בשבילם בצד לרגע. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 14 ביוני 2017 at 14:35

    כתבת מקסים.
    ונכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: