בין מיצרים

אולי זו צוללת אולי זה עיתון

אולי הטבה ואולי זה שלמון

אולי המקרה הוא אלף אלפיים

ואולי התשלום הוא מיליון, אולי שניים

האם על אדם רובצת העננה

או שמא על עיר (לפחות השכונה)?

והאם רה"מנו חשוד עיקרי

או שמא הוא סתם טיפוס חברי?

האם יתפטר עם כתב האישום

או אולי יישאר ויגיד שזה כלום

או שבכלל הוא צריך ללכת עכשיו

לפני שייוותר שום דבר אחריו

מילים על מילים ועוברת השיירה

לנו הפגנות ולו השררה

ומה זה משנה מה כתוב בעיתון

אם קרסה דמוקרטיה בפני הבריון?

הרי הכל מודים שהאיש והמתנות

הוא לא בדיוק איש עקרונות

ושההבדל בין טוב לרע

לא לגמרי ברור לבנימין (ולשרה)

שאם היינו משחקים מחניים או קלאס

הוא היה דורך על הקו ומספר שקר גס

ושאם נשאלו אן לתרום איזה הון

הוא ייקח לעצמו, ויעיד "ביטחון"

והיות שזה ראה"מנו לעד

נותר רק לשאול: אז מה כאן נלמד?

אם סביר כך הקשר בין צאר לאוצר

אם לקח כל חפצו והכל מותר

אז כאן במזה"ת, על גבול ישימון

מה יכול מכל זה ללמוד ההמון?

אז הנה מה למדנו בשיא הקיצור

בעשר שנות ביבי,

מה מותר, מה אסור:

לא פסל נעשה לנו ולא כל מעשה אומן

כי אין לנו אל מלבד המזומן

ושבת יש לזכור, וגם לקדש

אלא אם יש רווח קטן לבקשש

את אביך כבד וגם את אמך

לשם כך מותרת כל משיכה

כי המדינה כולה לפיליפינית משולה

כשצריך לחתל אב של ראש הממשלה

לא תרצח, לא תגנוב ולעולם אל תנאף

אלא אם אתה עושה זאת מאחורי הגב

שהרי כל יודע – כה אמר בעל נס

שכל החוכמה היא לא להיתפס

וגם אל תשכח בעדות לא לשקר

וחשוב מזה – אל תשטנקר

כי מי שמספר את האמת על ראה"מ

הוא בוגד, אנטישמי ושונא את העם

ואת בית רעך חביבי אל תחמוד

קח אותו לעצמך ודרוש עוד ועוד

וכמעט ושכחנו את הדיבר האחד

שאלוהים הוא המרכז והיתר בצד

כי אם באל יש כזו אמונה

אז נכשירה כל שי וגם כל מתנה

וככה, עם רב וגדול ונבון

אנשי בנימין, מצביעי הריבון

הולכים אחריו בדרך כל דחי

למקום שמריח כמו בית של שחי

שאין בו דין וגם אין בו דיין

שבו בריון ח"כ, וכל שר עבריין

שגונבים מה שיש כמו ראש ממשלה

שאין בו אף פראייר – ואין בו חמלה

ומה זה משנה כבר כיבוש או שלום

ליברליזם, ציונות או הסיסמא של היום

הרי כל איש יעשה הישר בעיניו

ומה שפעם איחד לא שווה כלום עכשיו

לקחת, לבזוז, לסחוט את המיץ

לאכול ולשתות, הן אני הפריץ

לגרוף ולחמוד ובכל יד לחפון

זו חובת בנימין, זו מצוות השלטון

אז יש טעם לומר: זו כבר לא מדינה

זה אוסף פושעים, "משמרות השכונה"

שפרמה את הקשר, שפיזרה אגודה

אמרו לה "אם תרצו אין זו", – אמרה "לא תודה!"

ולפיכך רק נותר לסכם ולחשוף

לפני סוף הקץ, בטרם קץ סוף

שלא בגלל שנאת חינם יבוא החורבן

הפעם תביאהו אהבת המזומן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On 15 ביולי 2017 at 15:04

    מדהים, מטלטל וכל כך כל כך כל כך מדויק!!
    שולט בנו קיסר ציני שחי לו חיי נהנתנות עם אישתו הגבירה האכזרה.
    משקר בוזז רומס
    הכלאה מחליאה בין פוטין / ארדוגן / צ׳אושסקו/ טראמפ.
    ומי שלא ק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: